גזר דין בתיק פ 1107/04

א .         הנאשם, נהאד חטיב (להלן: " הנאשם") הובא לדין ובכתב האישום המתוקן יוחסה לו עבירה, פציעה בנסיבות מחמירות - עבירה על פי סעיף 334  יחד עם סעיף 335 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק").

מן המתואר בכתב האישום המתוקן עולה כי, בין  אחמד חטיב (להלן: " אחמד"), דודו של הנאשם לבין בעל המוסך אמון מוסטפא נתגלע סכסוך. בעל המוסך סירב לשחרר משאית השייכת לאחמד לאחר שבוצעו בה תיקונים. בעל המוסך דרש לקבל עבור התיקון סך של 92,800 ש"ח. אולם, אחמד סירב לשלם ודרש לקבל את המשאית לידיו.

המתלונן, איהב חג'ר, (להלן: " המתלונן") עבד כמכונאי רכב במוסך אשר נמצא בכפר זרזיר (להלן: " המוסך").

הנאשם עבד, במועדים הרלוונטים לכתב האישום, כמאבטח בחברת שמירה באיזור אום אל פאחם והחזיק בנשק - רובה עוזי מס' 109538 (להלן: " הנשק").

בתאריך 24/1/03, סמוך לשעה 17:00, הגיע הנאשם ודודו אחמד, אביו, חמדאלה חטיב, ובני דודיו, פארס, איאד ועמאד חטיב (להלן: " בני משפחת הנאשם") למוסך במטרה לקבל את המשאית חזרה. בין חלק מעובדי המוסך לבין משפחת הנאשם התעורר סכסוך בגין התשלום ועל כן פרץ ויכוח מילולי שהתפתח לתקיפות הצדדים. תוך כדי כך דרך הנאשם את הנשק והתחיל לירות. בשלב מסויים אף עמד על ארגז הרכב עימו הגיע למוסך, והמשיך לירות בשטח המוסך. מן היריות נפגע המתלונן. המתלונן הובל לבית חולים "העמק" בעפולה ועבר מספר ניתוחים. המתלונן אושפז החל מיום 24/1/03 ועד ליום 18/2/03 ולאחר מכן, הועבר למחלקה מיקרו כירורגית בבית חולים שיבא שם עבר סדרת ניתוחים נוספת. אובחנו אצל המתלונן חבלות פגיעה עורקית בירך שמאל, שני פצעים חודרניים בירך עליון מאחור, פתח בקוטר של 1.3 ס"מ, ובחלק התחתון פתח בקוטר של 5 ס"מ ודימום עורקי.

המתלונן ממשיך עד יום לסבול מנזקי הירי.

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, לאחר שמכתב האישום המקורי נמחקו עבירות חמורות יותר.

ב .         תסקיר קצין המבחן :

לבקשת הנאשם הוזמן תסקיר מבחן, ממנו למדתי כי, הנאשם כבן 28 שנים, תושב קלנסואה, נשוי ואב לילדה כבת שנה. לנאשם שישה אחים במשפחת המוצא. כל אחיו מנהלים אורח חיים נורמטיבי, לבד מאחמד. אביו של הנאשם עבר תאונת דרכים בשנת 1990, עת היה הנאשם כבן 17, ומאז אינו עובד. למרות שהאב הינו דמות חיובית הוא מתקשה להציב גבולות ונוטה להטיל אחריות על ענייני המשפחה, במיוחד על הנאשם. האם הינה חלשה ותלותית. אשת הנאשם בת 20, הינה בחודשי הריון מתקדמים, עקרת בית ומתוארת כדמות חיובית על ידי הנאשם.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד, תכנן להמשיך לימודים אקדמאיים, אולם, בשל התאונה של אביו נאלץ לעזור לפרנסת המשפחה. הנאשם עבד במגוון עבודות, תקופות ממושכות ולעיתים עבד בשתי עבודות במקביל. לאחר העבירה נשוא הדיון, החל לעבוד ככוח עזר בבית חולים לבריאות הנפש שם עובד עד עתה. עבודה זו מקנה לנאשם תחושת בטחון כלכלי, אל מול תחושת המחוייבות והאחריות לפרנסת המשפחה הגרעינית.

מגיל צעיר הנאשם נושא בנטל פרנסת הוריו והמשפחה הגרעינית. אחריות זו הכבידה עליו ועיכבה התפתחותו. לנאשם אין כל מעורבת בפלילים, קודם לביצוע העבירה הנדונה. הנאשם נטל אחריות על התנהגותו וגילה חרטה על עצם הסתבכותו. הנאשם הסביר כי, הסתבכותו באה על רקע תפקידו המורחב  במשפחה והתמודדותו, הלחצים הקשורים במילוי תפקידיו וציפיותיו מעצמו, להגן ולדאוג למשפחה. לטענתו, במהלך הארוע חש מאויים ופעל מתוך תחושה זו.

קצין המבחן סבר כי, הנאשם פיתח תלות רגשית במשפחתו. כיום הוא מודע לנסיבות העבירה ומבין את חומרתה, והוא מעוניין לחזק את השינוי בתפסיתו. לדעת קצין המבחן הנאשם זקוק לקשר טיפולי שיכול לעזור לו בלעבד את העבירה ויאפשר לו עיבוד קשיים בהתנהלות והתארגנות המשפחתית, דבר אשר יתכן וימנע הישנות המעשים. לפיכך, המליץ קצין המבחן כי, במידה ויוטל על הנאשם מאסר בפועל, הרי שממליץ להמירו בעבודת שירות וכן להעמידו במבחן למשך שנה.

אולם, לבקשת ב"כ הנאשם החלטתי ביום 28/5/06, לקבל תסקיר משלים שיהיו בו המלצות ברורות ומפורטות יותר, אשר יביאו בפני בית המשפט את שלל אפשרויות הענישה, ו/או אפשרויות הטיפול, כדי שניתן יהיה לשקול את כולן ולאזן בינהם. תסקיר משלים הוגש ביום 15/6/2006. התסקיר המשלים חזר על המלצת התסקיר המקורי, לפיו יש להעמיד הנאשם בפיקוח קצין המבחן למשך שנה אחת, כדי לעזור לו לטפל בקשייו וכן להטיל עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ג.          טיעוני הצדדים לעונש :

נראה כי הצדדים הירבו לטעון באריכות לעונש והשתמשו בהדגשים רבים.

(1)        המתלונן הופיע בבית המשפט לשם מסירת עדות באשר למצבו הרפואי, כתוצאה מפציעות הירי. המתלונן מסר כי, עבר 9 ניתוחים ועוד מספר ניתוחים לצורך ניקוז הפתח והוא סובל עד היום. המלל קצב לו נכות זמנית בשיעור 100% מאז האירוע ועד היום. המתלונן הצר על מר גורלו בשל כך שבגיל 22 שנים, סבר שיהיה לו עתיד יפה ועוד יספיק לעשות דברים רבים בחייו. אולם תחת זאת, מצא עצמו בבית חולים סובל סבל רב. לא יוכל עוד בחייו לשחק כדורגל, לא יוכל עוד לעשות ספורט כלשהו. טען כי,  כיום הוא כל הזמן ישוב בבית, ישן סובל מבעיות נפשיות, כל חייו השתנו. קיימות בעיות פסיכיאטריות והוא אף טען שעבר נסיון אובדני (ראה עדות המתלונן בעמ' 11 לפרוטוקול).

עוד הגישה המאשימה מסמכים רפואיים המתעדים את מהלך הטיפול במתלונן וכן תמונות הפצעים. מן התיעוד הרפואי, סיכום האישפוז של המתלונן, אשר אושפז ביום 23/2/06 ושוחרר ביום 6/3/06, עולה כי, בהגיעו סבל מפצע פתוח, עם תסמונת מדורים, בשוק רגל שמאל, בקבלתו אובחנה פגיעה עורקית בירך. התייצב רק לאחר חסימת עורקים והזלפת נוזלים. באחד הניתוחים בוצע טריות שרירים והשתלת עור.