גזר דין בתיק פ 1077/04

נגד נאשמים 1 ו- 3

א.        ההליך

בהתאם להסדר טיעון שנערך בין המאשימה לבין הנאשמים מס' 1 ו- 3, הורשעו הנאשמים, על פי הודאתם, בעבירות של סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית. הרשעתם זו של הנאשמים באה, לאחר שכתב האישום תוקן. בכתב האישום המקורי הואשמו הנאשמים בעבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי, סחר בסם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

נגד הנאשם 3 אף תלוי היה אישום של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

כאמור, כתב האישום תוקן, כאשר האישום היחיד אשר נותר נגד שני הנאשמים הינו סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973, בצירוף לסעיף 31 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

על פי המפורט בכתב האישום, חברו כל ארבעת הנאשמים לבצע את העבירות נשוא כתב האישום המתוקן, כדלקמן:

ביום 30/3/04, נהג הנאשם מס' 3 במכונית שכורה מסוג פורד פוקוס מחולון לכיוון צפון הארץ. יחד עמו נסע הנאשם מס' 2, ובדרך אספו אף את הנאשם מס' 4. בהגיע השלושה לצפון, סמוך לתחנת הדלק אלונית הנמצאת סמוך לקיבוץ גונן, הם פגשו את הנאשם מס' 1, אשר נהג במכונית מסוג פיג'ו 305. הנאשם מס' 2 הצטרף לנאשם מס' 1 במכונית הפיג'ו, וזה הסיעו למקום מחבוא, אשר היה בסמוך. במקום מחבוא זה היה מוצנע אותה עת, תיק ובו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 26 ק"ג ברוטו. הנאשם מס' 2 ירד ממכוניתו של הנאשם מס' 1, ונטל את הסם. אותה עת, יצאו שוטרי מפלג הסמים שארבו בסמיכות מקום, ותפסו את הנאשם מס' 2 כשבידו התיק ובו הסמים.

במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם בין בעלי הדין, כי הנאשם מס' 2 יורשע בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי בלבד, ובהתאם, דינו ייגזר ל- 30 חודשי מאסר, הכוללים אף עונש מאסר על תנאי שהופעל. כן הוסכם כי הנאשמים שבפניי - הנאשמים 1 ו- 3 - יודו ויורשעו בעבירות של סיוע להחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, ואילו הנאשם מס' 4 יורשע בעבירה של אי מניעת פשע, ודינו ייגזר ל- 6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות.

על פי אותו הסדר, יישלחו שני הנאשמים שבפניי, לשירות המבחן, על מנת שזה יערוך תסקיר בעניינם, ובסופו של יום, יטענו הצדדים טיעון חופשי לעונש.

ואכן, לאחר שהומצאו תסקירי שירות המבחן לתיק בית המשפט, טענו ב"כ הצדדים לעניין העונש הראוי אשר יושת על כל אחד משני הנאשמים.

עתה הגיע מועד למלאכת גזירת עונשם של שני אלה.

ב.         תסקירי שירות המבחן

הנאשם מס' 1:

על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם מס' 1, שהינו בן 23 שנה, הינו בן למשפחה מרובת ילדים, האמצעי מבין 9 ילדים. משפחת הנאשם הינה משפחה מלוכדת, אשר שלושה מבין ילדיה סובלים מחוליים שונים. הנאשם נטל על עצמו אחריות הורית לצורך סיוע לבני משפחתו, הן מהבחינה הכלכלית והן לצורך סיעודם של האחים, תוך שהוא עובד בלילה ולומד ביום.

לאחר לימודיו, עבד הנאשם בעבודות שונות, כאשר חוות הדעת, שניתנו על ידי מעסיקיו, מלמדות, כי הנאשם הינו עובד חרוץ, המבצע את המטלות שהוטלו עליו בקפדנות ובמקצועיות. התנהגותו במקומות העבודה היתה על פי כללים נהוגים, ללא כל בעיות או נזקים בעבודה, ויחסים סבירים עם חבריו לעבודה.

אורח חייו של הנאשם תואר כנורמטיבי לרוב. הנאשם הקפיד לעבוד באופן מסור ואחראי, כשהוא אהוד על בני משפחתו, ופעיל בקהילה.

הנאשם נטל אחריות מלאה על ביצוע העבירה. הוא הביע חרטה ובושה, כאשר בעת ביצוע העבירה לא נתן את הדעת למשמעותה וחומרתה, למרות מודעותו לכך כי העבירה נוגדת את הערכים עליהם גודל וחונך ועליהם שמר כל השנים.

קצינת המבחן למבוגרים התרשמה כי הנאשם מגלה אחריות, תובנה, והינו מכיר בחשיבות ציות לחוקי המדינה.

ביצוע העבירה נעשה על הרקע ההתקשרות עם בת זוג, אשר הנאשם חש צורך לספק את רצונותיה, ולהשיג לשם כך מימון כלכלי.

המעצר הביא להתפקחותו של הנאשם. תחושותיו בעת המעצר היו קשות וטראומטיות, שכן הנאשם נקלע למסגרת שלא הכירה, תוך שהוא מתקשה להתמודד עם שאר העצורים ועם מסגרת זו.

התנהגותו של הנאשם אינה מאופיינת בדפוסי התנהגות עבריניים, כאשר העבירה בוצעה כתוצאה משיקול דעת מוטעה, אשר אינו מאפיין את הנאשם דרך קבע.

הנאשם חווה טראומה קשה במסגרת מעצרו, כשהוא חש בושה וחרטה על התנהגותו, המהווים גורם הרתעתי משמעותי עבורו.