גזר דין בתיק פ 1057/06

הנאשם הועמד לדין בגין עבירות של לקיחת שוחד בניגוד לסעיפים 290 ביחד עם 293 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ומרמה והפרת אמונים בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום,

 שירת הנאשם במועדים הרלוונטים כמתנדב במשטרת ישראל וככזה היה עובד ציבור.

במהלך החודשים נובמבר ודצמבר בשנת 2001 הגיע הנאשם לבדו ועם אחר בשם אלירן אסלטי לחוף הכרמל, לעיתים בהיותו במשמרת ולבוש מדים וברכב משטרתי וקיים יחסי מין עם נערות ליווי ללא תשלום ובתמורה הבטיח להן כי יגן עליהן בהיותו שוטר.

כן נטען בכתב האישום, כי במהלך אותה תקופה באותו מקום ובמספר הזדמנויות קיבל הנאשם כסף מאחת, אורה זהבי, בתמורה הבטיח לה הנאשם כי ישמור על נערות הליווי וכך אכן עשה.

הנאשם כפר במיוחס לו.

בתאריך 6.9.06 במועד הראשון בו אמורות היו להישמע הראיות, הודיעו הצדדים כי נתקשרו בהסדר טיעון, על פיו, יתוקן כתב האישום, הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן ולאחר הרשעתו יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

לעניין העונש הודיעו הצדדים כי התביעה תעתור לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ואילו ההגנה תעתור לעונש מאסר בן 4 חודשים בלבד, שירוצה בעבודות שירות.

הנאשם הודה והורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ממנו נמחקה עבירת המרמה והפרת האמונים.

לבית המשפט הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, אשר אין לצתתו מחמת צנעת הפרט, אולם יש לציין, כי על פיו, אין הנאשם נוטל אחריות למעשיו ואף מכחיש נתונים ספציפיים העולים מכתב האישום. התסקיר לא בא בהמלצה טיפולית וצויין בו, כי הנאשם חפץ בסיום ההליך המשפטי המתנהל נגדו, על פי הסדר הטיעון.

במסגרת הטיעונים לעונש הוברר, כי בפרשה הנדונה נדון אף שותפו של הנאשם לעבירות, אלירן אסלטי (להלן: "אלירן") וזאת בתאריך 7.3.05 בפני כב' סגנית הנשיא הש' ניצה שרון.

על פי גזר הדין, שהוגש לעיוני, נגזר עונשו של אלירן כדלקמן -

18 חודשי מאסר מהם 6 חודשים בפועל והיתרה על תנאי לתקופה של 3 שנים,

את ששת חודשי המאסר שהושתו לריצוי בפועל נקבע כי אפשר וירוצו בעבודות שירות.

כמו כן נדון אלירן לקנס בסך 1500 ש"ח.

הוברר, כי המאשימה לא ערערה על גזר דינו של אלירן. כן הובהר, כי אלירן הורשע על פי הודאתו שניתנה מרצונו ושלא במסגרת הסדר טיעון. אלירן אף נדון בגין שתי העבירות על פי כתב האישום המקורי שהוגש גם כנגד הנאשם ובטרם תוקן. עיון בגזר הדין, מגלה אף, כי במועד גזירת הדין עמד לחובתו של אלירן רישום בשל עבירת מרמה נוספת בגין שימוש  בכרטיס חיוב.

בטיעוניהם בפני עמדו הצדדים על כך כי הנאשם חסר הרשעות קודמות וכי למעט האירועים נשוא כתב האישום לא נפתחו כנגדו תיקי חקירה נוספים.

עוד היפנו הצדדים לעובדה כי חלפו שנים לא מעטות מעת קרות האירועים.

לחומרה טענה המאשימה, כי יש להחמיר עם מי שמנצל עבודתו במשטרה לשם ביצוע המעשים המתוארים בכתב האישום וכי יש להשוות את עונשו של הנאשם לעונשו של אלירן, בפרט שהיה בוגר מאלירן בעת ביצוע המעשים.