גזר דין בתיק פ 1048/07

1.         הנאשם (יליד 1979) הורשע, לפי הודאתו, בשורה של עבירות רכוש. כעולה מכתב האישום, הנאשם התפרץ לשלוש מכוניות שונות במועדים שונים, גנב אותן, הסיע אותן לטמרה ושם מכר אותן לפלוני, תמורת סך 600 ש"ח המכונית. על מעשים אלה הורשע הנאשם בשלוש עבירות של גניבת רכב (ס' 413(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן - החוק או חוק העונשין), התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה (ס' 414ו' לחוק), וסחר ברכב גנוב (ס' 413יא' לחוק).

2.         נוסף על אלה תאר כתב האישום, כי כאשר נעצר הנאשם בחשד למעורבותו בגניבת המכוניות הנזכרות מעלה, נמצא בבגדיו אגרופן, כמו גם כלים כלשהם המשמשים לצריכת סמים. בנוסף נמצא בפיו סם מסוג הירואין, שחרף בקשת השוטרים כי ימסור את הסם לידיהם בלע הנאשם את הסם. משום כל אלה יוחסו לנאשם עבירות של החזקת אגרופן (ס' 186 לחוק), החזקת כלים לצריכת סמים (ס' 10 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973), החזקת סם מסוכן (ס' 7(א)(ג) סיפא לאותה פקודה), ושיבוש מהלכי משפט (ס' 244 לחוק העונשין).

3.         נוסף על עבירות אלה ביקש הנאשם את צירופו של תיק פלילי המתנהל נגדו בבית משפט השלום בבאר שבע (ת.פ. 3891/04), ולפיו ביום 20.2.2002, בעת שהיה אסיר בכלא באר שבע, הוא תקף סוהר, על ידי שנגח בפניו. לבד מן החבלה במצחו של הסוהר נגרם למשקפיו נזק.

            בשל מעשה זה של הנאשם כלפי הסוהר יוחסה לו עבירה של תקיפה, לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין. הנאשם הודה גם בעבירה זו, והורשע בגינה.

4.         הרשעתו של הנאשם באה, כאמור, לפי הודאתו, וזו ניתנה בעקבות הסדר טיעון, בגדרו הוסכם, כי המאשימה תבקש לשכנע את בית המשפט לגזור על הנאשם 3 שנות מאסר לריצוי בפועל. כמו כן יופעל מאסר מותנה בן שלוש שנים, ושנתיים וחצי ממנו יופעלו באופן חופף לעונש המאסר שייגזר על הנאשם. הנאשם יוכל לטעון לעונש, כרצונו.

            הסדר טיעון זה לא התייחס לתיק שצורף מאוחר יותר לפי בקשת הנאשם.

5.         לבקשת הנאשם ניתן תסקיר מבחן, שתיאר אותו כ'פגוע סמים' מזה שנים רבות, כמי שניהל אורח חיים אנטי סוציאלי מעת שהיה נער, ובכלל זה ריצה תשע שנים ומחצה מאחורי סורג ובריח. תסקיר המבחן מתאר את הרקע המשפחתי של הנאשם, את העזובה בה הוא חי, בשל פירוד ההורים ומאסרו של האב. הוא עצמו הושם בפנימיה, ובעת שהיה בן 18 נדון ל-9.5 שנות מאסר בפועל, שם המשיך בהתנהגות קלוקלת, שכללה שימוש בסמים. הוא השתחרר מן המאסר לפני כשנה, בלי שגילה עניין להשתקם. עתה, בפני קצין המבחן, מביע הנאשם רצון להשתקם, כשהוא מכה על חטאים שחטא. הוא טען, כי אין הוא נוטל עוד סמים, והוא מבקש סיוע על מנת להיגמל מן השימוש בהם לחלוטין. סופו של יום מעריך קצין המבחן, כי הנאשם בשל עתה לשיקום. משום כך הוא מבקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, על מנת ליתן בידו תקווה ליציאה לחיים חדשים.

6.         התובע המלומד עמד על חומרת מעשיו של הנאשם, גניבת מכוניות וסחר בהם, שהיתה למגיפה במקומותינו, ומכאן הצורך בהחמרה עם הנאשם. ההחמרה עמו מתבקשת גם מן העבר הפלילי שלו, הכולל הרשעה בעבירות מעבירות שונות, ובהן חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטרים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ובריחה ממשמורת. התובע עמד עוד על כך, שאת העבירות נשוא כתב האישום בו עסקינן עבר הנאשם זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסר ארוך שנים, וכאשר עומד ותלוי נגדו עונש מאסר מותנה, ללמדך כי לא למד את לקחו, וכי אימת הדין אינה שורה עליו.

            חרף חומרה זו ביקש התובע לשכנע, כי יש מקום לילך לפי הסדר הטיעון, שבגדרו הסכימה התביעה להסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, והכל משום קשיים ראייתיים שעמדו בפניה.

7.         נוסף על העונשים עליהם הוסכם בהסדר הטיעון ביקש התובע המלומד לגזור על הנאשם עונש שנת מאסר אחת על העבירה בתיק שצורף לפי בקשת הנאשם, כשהוא עומד על החומרה שבעבירת תקיפתו של סוהר.

8.         הסניגור ביקש, בתורו, ליתן בידי מרשו הזדמנות להשתקם, כפי שסבר שירות המבחן. הוא עמד על כך, שהנאשם הודה בהזדמנות ראשונה, וכך חסך משאבים מבית המשפט ומן התביעה. הוא הביע חרטה, וכל רצונו עתה - להשתקם. הוא ביקש, על כן, שלא לאסור את מרשו, ובמקביל להאריך את תקופת התנאי של עונש המאסר התלוי ועומד נגדו. לחילופין הוא ביקש להסתפק בהפעלת עונש המאסר, על מנת שתרוצה באורח חופף לעונש המאסר שייגזר כאן עליו, משמע לכל היותר שלוש שנים.

9.         חומרת מעשיו של הנאשם נלמדת מתיאור המעשים שהובא למעלה. אנו מדברים על שלושה מקרים של גניבת כלי רכב, על מנת למוכרם בנזיד עדשים. על אלה נוספת עבירת הסם שתוארה בכתב האישום. כל אלה מחייבים ענישה מרתיעה. לחומרה עומד לו, לנאשם, גם גיליון הרשעותיו הקודמות, המעיד עליו כעל אדם שחי חיים עברייניים מעת שהיה נער, והעובדה שהעבירות נעשו סמוך לאחר שהשתחרר הנאשם מן הכלא, ובתקופת התנאי, ללמדך על יחסו של הנאשם לחוק.

10.        מן הצד האחר ראיתי לנגד עיניי את הודאת הנאשם, החרטה שהוא הביע על מעשיו ואת רצונו להשתקם. ראיתי גם את המלצת שירות המבחן, המבקש ליתן משקל רב להיבט השיקומי.

11.        כל הנסיבות הללו בהם דיברתי מחייבים היו גזירת עונש חמור מכפי שעליו הסכימה המאשימה כי ייגזר על הנאשם. אלא שבכל זאת בחרתי לילך בתלם אותו התוו בעלי הדין בהסדר הטיעון ולכבדו, משום הקשיים הראייתיים אותם ראתה התביעה לנגד עיניה, מחד, והדברים שהשמיע שירות המבחן בזכות הנאשם והרצון לשקמו, מאידך. עם זאת, את העונש יש לגזור לפי שביקשה התביעה, ולא כפי שביקשה ההגנה, כלומר שלוש שנות מאסר בפועל. על כך אוסיף חצי שנת מאסר בפועל, בשל הרשעתו של הנאשם על התיק המצורף. סך כל תקופת המאסר לריצוי בפועל - שלוש וחצי שנים.

הריצוי של עונש המאסר יחפוף באופן חלקי את עונש המאסר המותנה שיופעל (בן שלוש השנים), כך שסך הכל ירצה הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל.

נוסף על אלה אגזור על הנאשם מאסר מותנה.

12.        סוף דבר, נוכח שיקולים אלה עליהם עמדתי הנני מורה כדלקמן:

א.         הנני מפעיל את המאסר בפועל בן שלוש השנים שנגזר על הנאשם בידי בית המשפט המחוזי בנצרת בת.פ. 530/98.

ב.         הנני גוזר על הנאשם שלוש וחצי שנות מאסר בפועל. ריצוי עונש מאסר זה יחפוף באופן חלקי את עונש המאסר המותנה שהופעל, כך שסך הכל ירצה הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל.