גזר דין בתיק פ 1012/06

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: "החוק").

ביום 19.12.05 בבית ברחוב אפרים די זהב 4 בבאר שבע איים הנאשם בפגיעה שלא כדין באימו, הגב' אלנרה סמיונוב בכך שאמר לה: "אני אהרוג אותך ואשרוף את הבית שלך", וזאת בכוונה להפחידה.

הנאשם נקט באיומים דומים כמפורט לעיל במספר הזדמנויות, ביום 2.1.05 ובמשך שלושה חודשים טרם לתאריך זה.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש מיום 26.06.2006 מציין כי הנאשם  בעל עבר פלילי בעבירות כנגד המוסר וכן בעבירות של איומים ואלימות ואף ריצה מאסר. לחובתו של הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה. תסקיר שרות המבחן שלילי ומצויין כי כוחותיו של הנאשם דלים וכי המדובר בנאשם בעל דפוסי התנהגות אלימים. הנאשם שולב במספר מסגרות טיפול אך נסיונות אלו לא צלחו.

חומר יתרה יש בכך שהאיומים בוצעו כלפי אימו, על כן עותרת המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, להפעיל את התנאי באופן מצטבר, מאסר מותנה  וכן התחייבות להימנע מעבירה.

מנגד ב"כ הנאשם עתר שלא למצות את הדין עם הנאשם. מדובר בנאשם צעיר שטרם מלאו לו 21. נסיבות חייו לא פשוטות, אביו של הנאשם נפטר כשהנאשם היה בן 9, אביו היה אלכוהוליסט וצרך סמים. הנאשם צורך סמים מגיל צעיר , האם בעצמה התנהגה באלימות כלפי הנאשם בעבר. הנאשם עצור תקופה ארוכה מיום 2.1.06 וב"כ הנאשם מבקש להסתפק בתקופת המעצר.

הנאשם יליד 15.7.86 בגיל 20.

שרות המבחן נתבקש לערוך תסקיר ממנו עולה כי "מגיל 13 הוא צורך אלכוהול וסמים מסוגים שונים (קנבוס, דבק מגע, כדורי אקסטזי וחומרים נוספים). השימוש שלו בסמים מלווה במעורבות פלילית. בחודש מאי 2005 הוא נדון, בין היתר לשמונה חודשי מאסר בפועל. היה משוחרר במשך ארבעה חודשים ונעצר בגין העבירה הנדונה כיום".

"מהיכרותנו עמו התרשמנו מבחור צעיר, בעל נתונים אישיותיים דלים ודפוסי התנהגות אלימים מופנמים וכן בעל נורמות התנהגות עברייניות. בולט כי הנו נעדר מעצורים פנימיים וכי כוחותיו לשינוי הנם מצומצמים. הוא מתקשה לעמוד בגבולות חיצוניים וממשיך לפעול באופן עברייני והתמכרותי".

"...האב היה מכור לאלכוהול וסמים ונהג באלימות קשה כלפי האם... לאורך כל השנים האם ניסתה להיות מעורבת בחיי הנאשם וליוותה אותו בקשר עם גורמי הטיפול השונים. התרשמנו כי האם חסרת אונים מול התנהגותו של בנה".

תסקיר שרות המבחן מציין את נסיונות טיפוליים רבים במקומות שונים שניסו לעזור אך ללא הועיל. ולבסוף שרות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית.

הנאשם בעל עבר פלילי רב, לחובתו 16 הרשעות קודמות, שעיקרן עבירות רכוש וסמים כאשר ההרשעה האחרונה הינה מיום 9/12/04.

לנאשם עבר פלילי וכן תנאי בר הפעלה. בת.פ 4057/04 הנאשם נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל ובנוסף למאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שנתים מיום שחרורו. גזר הדין ניתן ביום 18.05.05 ע"י כב' השופט שפסר. העבירה בתיק הנוכחי בוצעה ביום 19.12.05, יוצא כי המאסר המותנה הינו בר הפעלה.

עברו הפלילי של נאשם הינו שיקול הנזקף לחובתו והמחייב ככלל להחמיר בעונשו. העונשים לא היה בהם כדי להרתיעו וכך גם המאסר המותנה המרחף מעל ראשו.

הנאשם לאור תסקיר שרות המבחן ולאור גזרי הדין בת.פ 4057/04 וכן ת.פ 1497/03 מהווה סכנה מוחשית לחברה בכלל ולבני משפחתו בפרט.

בעפ 658/06 מדינת ישראל נ' אבראהים מוניר, (טרם פורסם) נקבע:

"הכלל הוא כי מאסר מותנה שנגזר על נאשם באירוע קודם, יופעל במצטבר לעונש שנגזר באירוע החדש "זולת אם בית משפט שהרשיעו בשל עבירה נוספת ציווה, מטעמים שירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות", כאמור בהוראות סעיף 58 לחוק העונשין. מכאן, שרק במקרה חריג המצדיק זאת יופעל מאסר מותנה בחופף, ובמיוחד כאשר מדובר בחפיפת מלוא התקופה ובשני מאסרים מותנים".

לאור האמור לעיל ולאחר ששקללתי את מכלול שיקולי הענישה, לרבות גילו הצעיר, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים.