גזר דין בתיק פ 1005/05

ביחס לנאשם מס' 1

הנאשם 1, רמאדן זביידה (להלן יקרא: " הנאשם"), הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות:

(א)       ייבוא סם מסוכן, - עבירה לפי סעיפים 13 + 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 (להלן: " פקודת הסמים"), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק").

(ב)        החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, - עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא לפקודת הסמים, יחד עם סעיף 29 לחוק.

(ג)        קשירת קשר לביצוע פשע, - עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק.

(ד)        הסתייעות ברכב לביצוע פשע, - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961.

מעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם עולה כי, עובר ליום 16/12/04, קשר הנאשם יחד עם נאשם 2, ותושב ירדן המתגורר בכפרם בשם מוהנד זבן (להלן: " מוהנד"), לשם ייבוא סם מסוכן מסוג הירואין, מירדן לישראל. במסגרת קשר זה ולשם קידומו, רכש הנאשם יחד עם השניים האחרים רכב מסחרי מסוג שברולט מ"ר - 06-380-67 (להלן: " הרכב"), באמצעותו התכוונו לייבא ארצה את הסמים מירדן. הבעלות ברכב נרשמה על שם הנאשם. בין התאריכים 21/12/04 - 16/12/04, קיבל הנאשם יחד עם השניים האחרים בירדן את הסם מסוג הירואין במשקל של 20 ק"ג נטו (להלן: " הסם"). הסם חולק ל- 72 אריזות אשר הוטמנו בתוך החללים במרכז הרכב ובדלתותיו האחוריות.

בתאריך 21/12/04, בשעות הערב נכנס הנאשם יחד עם נאשם 2 ומוהנד, מירדן לישראל, דרך מעבר הגבול "מסוף נהר הירדן". הנאשם נהג ברכב ואילו נאשם 2 ומוהנד חצו את מעבר הגבול ברגל. הרכב נתפס ברחבת הבידוק של אגף המכס והסם בתוכו.

נאשם 2 הודה, אף הוא בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון. לאחר שכתב האישום בענינו תוקן כך שנמחקה עבירת הסתייעות ברכב לביצוע פשע. עבירות הסם תוקנו לעבירות סיוע לייבוא סם וסיוע לאחזקת סם. על פי ההסדר הוטלו על הנאשם 10 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

תסקיר קצין המבחן :

מתסקיר קצין המבחן שהוגש בענינו של הנאשם למדתי כי, הנאשם כבן 23 שנים, התגורר עד למעצרו בבית המשפחה בכפר קאסם. לנאשם אין עבר פלילי כלל, זו מעורבותו הראשונה בפלילים. הנאשם בן למשפחה המונה זוג הורים ושבעה ילדים, מוצאה ממחנה הפליטים בלאטה. במשך 14 שנים התגורר במחנה הפליטים ולאחר מכן עברה המשפחה לכפר קאסם. הנאשם שהינו הבן הרביעי במשפחה נולד במחנה הפליטים. הנאשם הפסיק לימודיו בגיל 16, בשל הצורך לעזור בפרנסת המשפחה, השתלב בעבודה בתחום המזגנים ושמר על יציבות תעסוקתית עד למעצרו. הנאשם התקשה להסתגל לתנאי המעצר והתלונן על חשיפה לאלימות, גם מינית. הביע חשש כבד לגורל משפחתו ומהשלכות הסבכותו בפלילים. בכלא שובץ באגף נקי מסמים וזוכה לביקורים סדירים, עובד וממלא כל תפקיד לו נדרש.

בהתייחסו לעבירה טען הנאשם, בפני קצין המבחן כי, לא השתמש מעולם בסמים. משפחתו היתה שקועה בחובות כבדים לכן ראה עצמו מחוייב לעזור ולסייע ככל יכולתו, זאת עשה בעיקר באמצעות עבודתו הסדריה. לטענתו, סבר תחילה כי הקשר עם נאשם 2, נעוץ ברכישת הרכב ונסיעה לירדן לשם טיפול ברכב, רק במהלך השהות בירדן שיתף אותו נאשם 2, בתוכנית להעביר ארצה את הסם, תוך שהוא מציע לו גמול כספי וממזער את חומרת העבירה.

הנאשם תיאר את שיקול דעתו כמוטעה, כאשר נגרר ולא הבין את היקף הסיכון שנטל על עצמו. הבנתו את חומרת מעשיו הביאה אותו למחשבות אובדניות. בתחילת מעצרו עשה ניסיון אובדן, לכן קיבל טיפול תרופתי הרגעתי, נמצא במעקב של העו"ס בכלא כדי לשלול סיכון עצמי.

בשל כך שלא נמצאה בעיתיות מיוחדת אשר יש בה כדי להסביר את הסבכותו, לא ניתן היה להציע טיפול אפקטיבי לפיכך, נמנע קצין המבחן מכל המלצה טיפולית.

טיעוני הצדדים לעונש :

(א)       ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו את חומרת העבירה, כמות הסם הגדולה מאוד וסוג הסם - הירואין, שיש בה כדי להשחית רבים מאוד, כן הדגיש את הצורך להילחם בתופעת הפצת הסם. ב"כ המאשימה הבהיר כי שני הנאשמים בכתב אישום זה, חברו לאדם שלישי - מוהנד, שטרם אותר. חלקו של הנאשם בפרשה איננו ביבוא הסם ורכישתו אלא, חלקו מסתכם בבלדרות בלבד - היינו, בהובלת הסם. עוד מסכים ב"כ המאשימה כי חלקו של נאשם 2, אשר הואשם במסגרת הסדר הטיעון בעבירות סיוע, דומה מאוד לחלקו של הנאשם בפרשה כולה, וזאת למרות שנאשם 2 לא נהג ברכב והסם לא נתפס בחזקתו. יחד עם זאת, סבורה המאשימה שיש להטיל על הנאשם עונש שיהיה ברף העליון של החומרה, כך שיתקרב לעונש המקסימלי הקבוע בחוק.

ב"כ המאשימה הפנה למספר פסקי דין של בית המשפט העליון, אשר בהם, בעבירות סמים כאשר הנאשם הוגדר כבלדר בלבד, נפסקו שנות מאסר רבות. די בכך שהנאשם ביצע עבירות אלה לשם מטרות רווח כדי למצות עימו את הדין.