גזית נ' שלמה ואח'

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 30.05.10 כי המבקש, הנתבע מס' 1 לא התייצב לק"מ ביום 11.03.10.

על בקשה לביטול פס"ד לעמוד בשני מבחנים. הטעם למחדל ועילת ההגנה. הטעם השני הוא העיקר והראשון טפל לו [יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 2005); רע"א 2694/92 פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (לא פורסם, 5/8/92) ; רע"א 2979/97 תעשיות רכב בע"מ נ' ראש (לא פורסם, 14/7/97 )- להלן : "עניין-ראש"].

אין להתעלם מהטעם הראשון וביהמ"ש זכאי לקבל מן הנתבע הסבר מה מנע ממנו להתייצב (עניין-

ראש) . השאלה הינה האם יש בהסבר כדי להראות שהמבקש לא התעלם מדעת מהדיון , וגם טעם

בדוחק מספיק (בעניין ראש).

המבקש טוען כי לא זומן לדיון ביום 30.5.10 ועל כן פסק הדין ניתן שלא כדין ויש לבטל אותו מחובת

הצדק. לטענתו הדיון היה צריך להתקיים ביום 07.07.10 כפי שמופיע בהחלטה מיום 23.03.10.

לטענתו בפועל הוא הגיע לדיון ביום 07.07.10 ואז התברר שהדיון בוטל.

ביום 30.05.10 לא התקיים דיון. פסק הדין ניתן בגין אי התייצבות לקדם המשפט שהתקיים ביום 11.03.10. באותו יום המבקש לא התייצב אך המידע האם זומן כדין טרם הוקלד למחשב ביהמ"ש.

ב"כ התובע עתר בדיון לאפשר לו לבדוק האם בוצעה המצאה של מועד הדיון לנתבע מס' 1. בהחלטה

מאותו יום הותר לב"כ התובע לבקש פסק דין אם יתברר שהנתבע מס' 1, המבקש, הוזמן לקדם

המשפט כדין.

לאחר בדיקה הגיש ב"כ התובע, המשיב, בקשה למתן פסק דין (בקשה מס' 3) עם אסמכתא שהמבקש קיבל את ההזמנה לדיון של יום 11.03.10. בהתבסס על ההחלטה מיום 11.03.10 והאסמכתא מטעם הדואר, ניתן פסה"ד ביום 30.05.10.

התזכורת שנקבעה נועדה למקרה ויתברר שאין מסירה לק"מ האמור. משניתן פסק הדין לא היה

צורך בתזכורת שמלכתחילה נקבעה ליום 28.03.10 ונדחתה ליום 07.07.10.

המבקש מתעלם בבקשתו מקדם המשפט שאליו הוא זומן כדין ולא התייצב.

התביעה המקורית החלה כבקשה לביצוע שטר שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ולפיכך מהווה פסק

דין על תנאי.

מכאן יש לבחון את סיכויי ההגנה, שבהעדרם לא יועיל אפילו טעם מבורר למחדל [ בעניין ראש; ע"א 112/76 פיסטול נ' עורפז, פ"ד לא (2) 466 (1977); ע"א 554/72 רופמן נ' בלונסקי, פ"ד כח (1) 434 (1974); ופסק הדין של כב' המשנה לנשיא מ' בן פורת בע"א 393/82 חיים נגד אביוב, פ"ד מא (1) 716 (1987) ]