גזאלין נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 29.09.10, תוך כדי ועקב עבודתו, כתוצאה מנפילת גוף מתכת כבד על פניו, נפגע בפנים ובשיניים (להלן: "האירוע").

הנתבע הכיר באירוע כתאונת עבודה שהסב לתובע פגיעה בפנים, ואושר תשלום דמי פגיעה בגין תקופת אי כושר שמיום 30.09.10 ועד ליום 31.10.10.

תביעת התובע להכיר בפגיעה הנוספת בשיניים כקשורה לאירוע נדחתה על ידי הנתבע, וזאת על בסיס הגישה לפיה התובע סובל ממחלת חניכיים מתקדמת ואובדן עצם, שאינה קשורה לפגיעה בפנים.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.בהחלטה מיום 04.06.12 מינה בית הדין את דר' דנקנר איתן כמומחה בתחום כירורגיית פה ולסת כדי שיידרש לשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הפגיעה הנוספת הנטענת בשיניו של התובע והטיפול שעבר בהקשר זה ואשר כלל הסרת השיניים. אותה החלטה ניתנה על סמך הסכמת הנתבע שבהודעתו מיום 16.05.12 ומשלא הוגשה כל התייחסות מטעם ב"כ התובע לאותה הודעה. להלן העובדות כפי שתוארו על ידי הנתבע בהודעתו והובאו בהחלטה הנ"ל -

א.התובע יליד 1957.

ב.בזמן הרלוונטי לתביעה, התובע עבד כפועל בניין בחברת א.ד.ג.ר ירכא לבניין והשקעות בע"מ.

ג.ביום 29.09.10, במהלך עבודתו, התובע נפגע מראש תמיכה עשוי ממתכת שנפל מגובה של שני מטר ופגע בפניו.

3.בהחלטת המינוי הנ"ל התבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות הבאות -

א.מהם הנזקים או הליקויים או החסרים אשר מהם סבל התובע בשיניו, החל ממועד התרחשות האירוע?

ב.האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בו ללקות באותם ליקויים אלמלא התרחשות האירוע?

אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.

ג.האם השפיעה התרחשות האירוע על מצב שיניו של התובע, והאם יש קשר סיבתי בין טיפול השיניים שעבר ואשר כלל הסרת השיניים לבין האירוע, ובאיזו מידה?

4.אלא שבין לבין, התקבלה ביום 10.06.12 הודעה מטעם ב"כ התובע, לפיה התנגד להודעת ב"כ הנתבע ולעצם ההסכמה למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. בהתייחס לאותה הודעה ניתנה ביום 10.06.12 ההחלטה הבאה – 

"1.לאור הודעת התובע מהיום, יש לעצור הפניית החלטת בית הדין מיום   04/06/12, וככל שההחלטה כבר שוגרה למומחה – יש להורות לו להמתין, עד למתן החלטה אחרת, ולא לערוך את חוות דעתו. 

2.התובע מתבקש להבהיר, עד ליום 17/06/12, על אילו מבין העובדות המפורטות בתשתית העובדתית שבסעיף 2 להחלטה מיום 04/06/12 הוא חולק, ומה בדיוק מפרטיהן אינו תואם, לדעתו, את המציאות.

3.יובהר לתובע כי בכל מקרה, ככל שבית הדין היה שומע את עדותו ומקבל את   גרסתו – היה  צורך למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין לדיון בקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקויים מהם הוא סובל ומשכו של אי הכושר שנגרם לו בעטיה.

לפיכך מוצע כי התובע ישמור הזכות לטעון את הטענות הנוגעות לעיתוי הגשת  הודעת הנתבע בעקבותיה בוטלה ישיבת ההוכחות – לעניין הוצאות המשפט שיפסקו לאחר הכרעה בתביעה.

יוער כי ככל שהדבר נוגע לעיתוי – טוב היה אם הודעת התובע שהוגשה ביום  10/06/12 הייתה מוגשת מיד כשנודע לו על ביטול ישיבת ההוכחות, ולא 24 ימים לאחר מכן, לאחר שכבר מונה מומחה".