גז"ז 9565-04-14.22 דצמבר 2014

1.בפנינו ערעור כנגד החלטתה של הועדה הרפואית לעררים לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 ("החוק") מיום 11/02/14 שהעלתה אחוזי הנכות שקבעה למערערת ל-39% ("הועדה").

טוענת המערערת כי בועדה נפל פגם משפטי מהותי בכך שלא יוחסו לה סעיפי הליקוי התואמים את מצבה ואת ליקוייה ובאי התייחסות כדבעי לחוו"ד ד"ר בן שטרית מטעמה.

כן נטען כי הועדה לא בחנה כדבעי את מצבה הנפשי ואף לא נתנה את המשקל הראוי לממצאים החמורים, שאין חולק עליהם, שבחוו"ד ד"ר גולדברגר, משהיה על הפסיכיאטר בועדה לבחון התאמתה לקריטריונים שבסעיף 34 לתקנות על כל תתי סעיפיו. אין ראוי לנמק הקביעה באי פניה לטיפול – שהרי רבים מנפגעי הגזזת אינם פונים לטיפול וכשפגיעתה הנפשית ניכרת. בהרכב הועדה לא נכח רופא עיניים, ע"מ שיבדוק אם יש מקום לייחס למערערת נכות נוספת בשל הפגיעה בשק הדמעות.

2.בתגובת המשיבה נטען כי הועדה פעלה כדין ובדקה באופן מקיף פסיכיאטרית ודרמטולוגית את המערעת, תוך נימוקים והתייחסות מלאה, עניינית ומנומקת לממצאים ולחווה"ד שבפניה.

המערערת לא טענה לנכות בעיניים והמערערת אף לא הציגה אסמכתא רפואית רלוונטית בהקשר זה.

לאור אלה – ובהעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה – עתרה לדחיית הערעור.

3.בדיון שהתקיים בפנינו ביום 25/11/14 חזרה המערערת על טענותיה, תוך שלענין הצלקת טענה כי הועדה לא התייחסה לצלקת הניכרת שבַּגַבה הימנית (אלא רק למצח ולעפעף).

בתחום הנפשי – הועדה התעלמה "מכל נסיבות החיים הקשים שעברו עליה שפגעו לאורך השנים בנפשה בין היתר ובעיקר הפגם האסטטי..."

המשיבה חזרה על טענותיה, הדרמטולוג התייחס לכל הצלקות במצח ובפנים, ואף הוגדלה נכותה.

באשר לתחום הנפשי – עד לחווה"ד לא ביקרה המערערת אצל פסיכיאטר. המערערת מנועה מהעלאת טענה בתחום העיניים – בהעדר מסמך המעיד על בעיה כזו.

4.ולהכרעתנו – 

הועדה בתחומים הרלוונטיים (נפשי ודרמטולוגי) אכן בדקה באופן ענייני וברור את המערערת, לאחר שנשמעו טענות המערערת מפיה ומפי ב"כ.

כך ציינה הועדה כי המערערת לא טופלה נפשית בעברה, למעט בדיקה ח"פ אצל ד"ר גולדברגר.

הועדה מציינת ע"פ ממצאיה, כי הנכות שקיבלה בדרג ראשון משקפת את מצבה הנפשי הקשור לטיפול הקרינתי ותוצאותיו.