גז"ז 729-02-14 ק' נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות (המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת)

לפניי ערעור על החלטת ועדה חוזרת לעררים מיום 17.11.13 (להלן: "הוועדה"), אשר התקיימה בעקבות הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין, להשבת עניינה של המערערת לוועדה. בהחלטתה, לא מצאה הוועדה לשנות את אחוזי הנכות הנפשית שנקבעו למערערת בהחלטת הוועדה הרפואית לערר מיום 10.2.13, שם נקבעו לה 39% נכות בגין ליקויים פיסיים ונפשיים.

הערעור נסוב על הטענות כי הוועדה התקיימה שלא בנוכחות המערערת, תוך הפרת זכות הטיעון שלה וכי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לחוות הדעת שהוצגה מטעמה.

רקע עובדתי

1. המערערת הוכרה על ידי וועדת מומחים כנפגעת לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד – 1994 (להלן : "החוק").

2. ועדה רפואית (דרג ראשון) מיום 3.10.12 קבעה למערערת דרגת נכות של 28% (משוקלל), מתוכם 10% נכות בגין סבל נפשי לפי סעיף 34 (א) (2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

3. כנגד החלטה זו הגישה המערערת ערר. ביום 10.2.13 התכנסה הוועדה הרפואית לערר בעניינה של המערערת והחליטה על הגדלת אחוזי הנכות של המערערת ל- 39%, מתוכם 20% בגין סבל נפשי לפי סעיף 34 (ב) (3) לתוספת לתקנות [נספח א' לכתב תשובה].

4. כנגד החלטה זו הגישה המערערת הודעת ערעור בתיק גזז 23290-03-13. ביום 1.9.13 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת רוית צדיק לפיה, בעקבות הסכמת הצדדים, יוחזר עניינה של המערערת לוועדה לצורך התייחסות לחוות דעתו הרפואית של ד"ר אליעזר פלדינגר, מומחה לפסיכיאטריה מטעם המערערת. עוד נקבע בהחלטה, כי "בהתאם לשיקול דעתה, תזמן הועדה את המערערת לדיון".

5. ביום 17.11.13 התכנסה הוועדה בעניינה של המערערת. בסיכום ישיבת הוועדה נכתב כדלקמן:

   "הוועדה למדה את תיקו של המערער וקראה בתשומת לב רבה את פסק ביה"ד האזורי לעבודה בת"א מיום 1.9.13. הוועדה חזרה וקראה את חוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר א.ל פלדינגר מיום 23.12.12. עפ"י החלטת הוועדה לא נמצא מקום לשנות את אחוזי הנכות הפיכיאטרית ונימוקי הוועדה רשומים לעיל. הוועדה גם לא מצאה מקום לזמן את התובעת לבדיקה פסיכיאטרית חוזרת"

   נוכח המפורט, הותירה הוועדה את אחוזי הנכות שנפסקו למערערת על כנם.