גז"ז 55330-11-14 סמדגה נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטת ועדת המומחים מיום 19.5.14 אשר קבעה כי יש לדחות את בקשתה של המערערת להכרתה כנפגעת לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד- 1994 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

1. ביום 13.11.07, לאחר פנייתה של המערערת למרכז לגזזת, התכנסה ועדת מומחים לדון בעניינה. מאחר ולא נמצאו פרטיה במאגר המידע של המרכז כמי שקיבלה הקרנות, הוחלט לזמן את המערערת לדיון בפני הוועדה.

2. ביום 31.12.07 התכנסה הוועדה בשנית ושמעה את דברי המערערת אודות טיפול ההקרנות שעברה לטענתה. כמוכן, נערכה למערערת בדיקת קרקפת, אשר לא נמצאו בה סימנים לקבלת טיפול בהקרנות. נוכח המפורט, החלטה הועדה לא להכירה כמי שקיבלה הקרנות כנגד מחלת הגזזת [נספח 1 לכתב התשובה].

3. ביום 2.7.08 הגישה המערערת בקשה לעיון חוזר בתיקה, במסגרתה צירפה תצהיר מטעמה ובו גרסה מעט שונה, בציינה כי התבלבלה בתיאור הדברים בפני ועדת המומחים. לפיכך, החליטה הועדה מיום 24.7.08 לזמן את המערערת לבדיקה דרמטולוגית [נספחים 3-4 לכתב התשובה].

4. ביום 19.2.09 דנה הועדה פעם נוספת בעניינה של המערערת ובכלל זה עיינה בתוצאות בדיקתה הרפואית ובחוות הדעת שהוגשה מטעמה מאת ד"ר בן שיטרית, ומצאה כי לא נמצאה תשתית מספקת להכרתה של המערערת כמי שהוקרנה כנגד מחלת הגזזת [נספח 5 לכתב התשובה].

5. על החלטה זו הוגש ערעור ובהסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, הוסכם כי תיקה של המערערת יוחזר לוועדה [נספח 6 לכתב התשובה].

6. ביום 6.8.10 התכנסה הועדה והחליטה להותיר את ההחלטה על כנה. על החלטה זו הוגש ערעור ובהסכמת הצדדים הוחזר עניינה של המערערת פעם נוספת לוועדה [נספחים 7-8 לכתב התשובה].

7. הוועדה מיום 25.2.11 שבה ודנה בעניינה של המערערת ומצאה כי לפי כל הראיות שהוצגו לא קיימת תשתית מספקת להכרה על פי החוק. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה [נספחים 9-10 לכתב התשובה- גז"ז 32541-10-11].