גז"ז 24437-07-14

1.בפנינו ערעור שהגישה המערערת, כנגד החלטתה של הועדה הרפואית לעררים מיום 20/02/14, שקבעה כי מותו של בעלה ("המנוח") לא נגרם ממחלה הכלולה ברשימת המחלות שבתוספת לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 ("החוק"; "הועדה").

טעתה הוועדה משפטית – מהותית, בקובעה כי מחלת ה-MDS ("המחלה") כלולה בחוק, אך לא עיינה בהודעת הפטירה המציינת כי המחלה הביאה לפטירתו, וכשבהרכב לא נכח אונקולוג או המטולוג.

אין זה מתפקידה לספק לוועדה חוו"ד רפואית ואם נאותה לכך, מן הראוי ליתן לה הזדמנות נוספת וארכה להגשתה.

בכך פעלה הועדה באופן לא סביר.

המערערת מצרפת חוו"ד (מ – 29/4/14) אונקולוג, פרופ' בן יוסף ("חווה"ד").

2.המשיב בתגובתו טען כי הועדה דנה בהרכב נכון, משיו"ר הועדה, פרופ' לוסוס הוא נוירולוג ותת התמחות נוירואונקולוגיה, וד"ר וייס הינו פנימאי, שבתחומו המטולוגיה ואונקולוגיה.

הועדה לא התייחס לחווה"ד משלא הייתה בפניה, משמוגשת היא לראשונה בהליך, ולאחר שהועדה השהתה דיוניה יותר משנה, לבקשת המערערת, ע"מ להגיש חוו"ד.

משקבעה הועדה כי מותו של המנוח נגרם בשל סיבוכים שנגרמו מניתוח שעבר ולא בשל מחלה הכלולה בחוק – בדין קביעתה, ומשעסקינן בקביעה רפואית – אין ביה"ד מתערב בהחלטתה, מה גם שמחלת MDS אינה כלולה בחוק, משאינה לוקמיה.

3.ולהכרעתנו – 

א.אין שחר לטענה שהועלתה בפנינו בדיון, כביכול, הועדה "דרשה" מהמערערת להגיש חוו"ד – עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי ב"כ המערערת הודיע בדיון מיום 09/05/13 כי פנה לאונקולוג לקבל חוו"ד וכי הוא מבקש להמתין לקבלת המסמכים ואז לזמן התיק.

לאחר תכתובות מתזכרות, ובקשת ארכה נוספת של המערערת מיום 09/01/14 (ל-30 ימים) בחלוף שנה וחודש מערר המערערת – דנה הועדה בעניין וקבעה כאמור. לא מצאנו פגם בהתנהלות הוועדה.

ב.הועדה מציינת כי המנוח לקה בדמנציה וסקולרית ופגימות נוירולוגיות נוספות, נפל ושבר את עצם הירך, נותח ונפטר בשל סיבוכי המחלה.

ראוי לציין בהקשר זה כי לתביעת השאירים צורפה תעודת פטירה ובה אין ציון רלוונטי כלשהו.

כן ראוי לציין כי בהודעת הפטירה צויינו מחלות (הרקע) של המנוח אך בהעדר נתיחה שלאחר המוות – אין לומר מהי "סיבת הפטירה".

ראוי להזכיר כי בקביעה כאמור בהודעת פטירה תמצא לעיתים מזומנות האמירה "CARDIAC ARREST" – אך אין בכך כדי לומר כי אדם נפטר בשל מחלת לב/התקף לב וכיוצ"ב.