גז"ד לנאשמת בעבירות של קבלת דבר במרמה מהביטוח הלאומי

הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירה שעניינה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן :"החוק").

כתב האישום:

על פי כתב האישום המתוקן החל מיולי 2007 ועד לחודש יולי 2015 הגישה הנאשמת תביעה לקבלת דמי מזונות בה הצהירה כי אין לה כל מקור הכנסה.

בניגוד לאמור בהצהרה, עבדה הנאשמת בשנים 2007-2015 ככימאית מעבדה בחברת "טבע" ברמת חובב. בהסתמך על מצג השווא קיבלה לידיה הנאשמת במרמה דמי מזונות בסך של כ- 160,000 ₪.

ההסדר:

הנאשמת כפרה תחילה במיוחס לה בכתב האישום, אולם, במסגרת הליך גישור הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הודתה הנאשמת במיוחס לה בכתב אישום מתוקן.

כחלק מההסכמות, נתקבל תסקיר שירות המבחן והצדדים טענו לעניין העונש באופן חופשי.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה טען כי יש להחמיר בעונשה של הנאשמת, על אף נסיבותיה האישיות ועברה הנקי, זאת בשל הפגיעה החמורה בערך המוגן ובאינטרס הציבורי.

לטענתו,  נסיבות ביצוע העבירה מצדיקות החמרה בענישה, זאת בשל היקף המרמה, משך זמן ביצוע העבירות והחומרה הנובעת מהיותן כלפי הקופה הציבורית והביטוח הלאומי.

עוד, טען כי עולה מתסקיר שירות המבחן שלנאשמת נטייה לשימוש בעיוותי חשיבה ומנגנוני הגנה שהובילו אותה לבצע העבירות, הצביע על כך שהנאשמת לא התקדמה באופן ממשי בתוכנית הטיפול וציין כי יש באלו להוות גורם סיכון להישנות העבירות.