גז"ד לנאשם במספר רב של עבירות מין במשפחה

ניתן לפרסם את גזר הדין, עם זאת אין לפרסם כל פרט מזהה ביחס למתלוננות או לנאשם, לרבות שמם, מקום מגוריהם, מקום לימודיהם או מקום עבודתם.

השופטת י. רז- לוי

ההליך

1. הנאשם הורשע לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון על פיו תוקן כתב האישום, במספר רב של עבירות מין במשפחה (אינוס), לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ובנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ובשתי עבירות מין במשפחה (מעשים מגונים) עבירות לפי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיף 348(ב)בנסיבות 345(ב)(1) ובנסיבות 345(א)(1) לחוק העונשין.
2. הנאשם הינו אביהן של המתלוננות – ביתו הגדולה ילידת 1998 וביתו הצעירה ילידת שנת 2008 (להלן: "הבת הגדולה" ו"הבת הצעירה" בהתאמה). במועדים הרלוונטיים הנאשם ואימן של הבנות התגוררו יחד עמן.

אישום ראשון

3. במספר רב של הזדמנויות, במהלך השנים 2005 - 2010 או בסמוך לכך, כאשר ביתו הגדולה של הנאשם הייתה בין הגילאים 7-11, בשעה שהייתה עם הנאשם בבית לבד, בעל הנאשם את ביתו הגדולה שלא בהסכמתה החופשית בכך שהחדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה.
4. הנאשם נהג להרים את ביתו הגדולה בזרועותיו, לקחת אותה מהסלון אל חדר השינה שלו, שם היה מפשיט את מכנסיה ותחתוניה, מתפשט, משכיב אותה על גבה על המיטה, נשכב מעליה כשהוא עירום ובועל אותה שלא בהסכמתה החופשית בכך שהיה מחדיר את איבר מינו לתוך איבר מינה.
5. במהלך אירועים אלו נהגה ביתו הגדולה לבכות ואמרה לנאשם כי הוא מכאיב לה אך הנאשם התעלם ממנה והמשיך במעשיו. לאחר שהנאשם היה חדל ממעשיו נהגה הבת לברוח בריצה מהחדר. במהלך אירועים אלו וכתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת כאבים באיבר מינה.

הנאשם חדל מלבצע מעשים אלו לאחר שביתו הגדולה החלה לקבל מחזור חודשי כאשר הייתה כבת 11 או בסמוך לכך.

אישום שני

6. במועד שאינו ידוע , כמספר חודשים לפני תאריך 8.7.15, בעונת החורף, כאשר הבת הגדולה ואמה היו בקניות והבת הצעירה של הנאשם נשארה בבית לבד עם הנאשם, ביצע הנאשם בביתו הצעירה מעשים מגונים לשם גירוי סיפוק או ביזוי מיניים, בכך שהוריד את תחתוניה וגרם לה לכאבים באיבר מינה על ידי כך שנגע באיבר מינה באמצעות איבר מינו או באמצעות ידיו.
7. ביום 5.7.15 או בסמוך לכך, כאשר נשארה הבת הצעירה עם הנאשם לבד בשעות הערב, הוא נעל את דלת הכניסה לבית, הוריד לה את התחתונים, השכיב אותה במיטתה על הגב, מרח את איבר מינו באמצעות רוק, נשכב מעליה וחיכך את איבר מינו באיבר מינה לשם גירוי סיפוק או ביזוי מיני. ביתו החלה לבכות ואמרה לנאשם שהוא מכאיב לה ואף החלה להכות את הנאשם. הנאשם התעלם ממנה והמשיך זמן מה במעשיו עד אשר חדל. כתוצאה ממעשים אלו נגרמו לביתו הצעירה של הנאשם כאבים באיבר מינה.

הסדר הטיעון

8. במסגרת הסדר הטיעון סוכם בין הצדדים, כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. לעניין העונש הוסכם, כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם עונש של 17 שנות מאסר בפועל וההגנה תוכל לטעון כראות עיניה. כמו כן, בית המשפט יתבקש להשית על הנאשם, בנוסף לעונש המאסר בפועל, עונש מאסר מותנה לפי שיקול דעתו של בית המשפט. עוד סוכם, כי בטרם יטענו הצדדים לעונש יפקיד הנאשם סך של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט לצורך פיצוי המתלוננות, כאשר התביעה תבקש להשית, בנוסף על הסכום שיופקד, פיצויים משמעותיים עבור שתי המתלוננות, וההגנה תטען כראות עיניה גם ביחס לרכיב זה. יצוין כי כדי לאפשר לנאשם להפקיד את הסכום האמור נדחו הטיעונים לעונש במשך חודשים רבים, כאשר בסופו של יום הנאשם הפקיד סך של 15,000 ₪ בלבד, בניגוד למוסכם. אלא שב"כ המדינה בקשה שלא לדחות עוד את הטיעונים לעונש, זאת לאור עמדת המתלוננות אשר מסרו לה שהן רוצות בכל מאודן שהתיק יגיע לסיומו.
9. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם הינו בן 50, נשוי ואב לשתי בנות – הן נפגעות העבירה בתיק זה. טרם ביצוע העבירות התגורר הנאשם עם אשתו ושתי בנותיו ולטענתו עובד מזה מספר שנים במפעל ייצור.
10. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם גדל במסגרת משפחתית נוקשה, בה חווה היעדר תקשורת רגשית ודאגה לצרכיו הרגשיים מצד דמויות משמעויותיו בחייו. בנוסף נחשף להתנהגות פוגענית מצד הוריו. על רקע דברים אלו פיתח הנאשם דימוי עצמי נמוך ותפקוד מצפוני לקוי. להערכת שירות המבחן הנאשם התקשה להתאקלם בארץ ולכן נטה להתבודדות חברתית ורגשית. הנאשם השתלב בתעסוקה יציבה אך החל לעשות שימוש לרעה באלכוהול שהלך והחריף.

עוד התרשם שירות המבחן, כי אישיותו של הנאשם אינה בשלה וילדותית בהתייחסויותיו למעשיו השליליים, הן בעניין האלכוהול והן בעניין פגיעותיו המיניות, ככאלה הניתנים להשכחה והתעלמות. ניכר כי הוא מחזיק בתפיסה מעוותת ומאגית כלפי ילדים וכלפי בנותיו בפרט, כאשר תפיסה זו מתבטאת בין היתר בתפיסתו את בנותיו כיצורים מיניים. עוד צוין, כי ניכר שהנאשם אינו מבטא תובנות באשר למצבו ולכשליו ולמעשים הפוגעניים בכך שהוא שולל מצבי סיכון עתידיים ושולל את הצורך בסיוע טיפולי.