גז"ד למורשע בעבירת סחיטה באיומים של סך 125,000 ש"ח ממתלונן חולה , מבוגר וערירי.

על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בביצוע עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

כתב האישום

ברקע למעשיו של הנאשם, מעשים שבוצעו כלפי המתלונן ע"י אדם אחר [האחר] ואינם מיוחסים לנאשם.

בתאריך 27.5.07, התקשר האחר למתלונן, התחזה לחוקר פרטי ודרש מהמתלונן לשלם לו 70,000 ש"ח, על מנת שימנע מאחרים לפגוע במתלונן. בהמשך לכך ובפחדו מהאיום שהושמע, שילם לו המתלונן סך 70,000 ש"ח.

כמו כן, בתאריך 15.4.08 או בסמוך לכך, נשלח למתלונן מכתב בדואר, בו הציג עצמו הכותב כנציג משרד חקירות פרטיות וטען כי המתלונן גרם לו, כביכול, נזק בהעסיקו את החוקר הפרטי. הכותב איים כי יפגע במתלונן אם לא ישלם לו 148,000 ש"ח או שידאג להסגיר את  החוקר הפרטי.

בהמשך לכך, המתלונן התקשר למספר הטלפון שמסר לו האחר כשהציג עצמו כחוקר פרטי. בשיחה זו האחר אמר למתלונן כי משרד החקירות הפרטיות הקשור לרוני הררי, עלול לפגוע בו ולכן עליו לשאת בתשלום הנזק שנגרם, כביכול, למשרד החקירות.

החל מתאריך 12.1.09 ואילך, במספר לא ידוע של מקרים, התקשר הנאשם למתלונן ודרש ממנו שישלם לו סך של 148,000 ש"ח, בגין נזק שכביכול נגרם לו כתוצאה מפעילותו של החוקר הפרטי. הנאשם איים על המתלונן שאם לא יקבל את  הכסף, יפגע בו.

בהמשך לכך, הנאשם והמתלונן קבעו להיפגש על מנת שהמתלונן ישלם לנאשם  125,000 ש"ח.

טרם המפגש עם הנאשם, בפחדו מהנאשם, פנה המתלונן למשטרה וקיבל שקית בה שטרות כסף וניירות הנחזים לשטרות, בסכום כולל של 125,000 ש"ח.

בתאריך 27.1.09 נפגש המתלונן עם הנאשם בבית קפה בקריית חיים. במהלך הפגישה שוב דרש הנאשם מהמתלונן שישלם לו 125,000 ש"ח. במהלך השיחה המתלונן שאל את הנאשם מה קרה לחוקר הפרטי וזה השיב, כי "אפילו רופא שיניים כבר לא יוכל לעזור לו". בהמשך לכך המתלונן העביר לנאשם את השקית ובה הכסף.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם כבן 34, מתגורר עם אביו בחיפה. הוריו גרושים מזה 10 שנים. האב עבד בתחום החינוך במסגרת צבא קבע והאם אחות במקצועה, שניהם כיום פנסיונרים. לנאשם שני אחים גדולים ממנו. הבכור עו"ד, מייצג אותו בתיק זה ואח נוסף, דוקטורנט למשפטים.

הנאשם ללא עבר פלילי, שירת בצבא שירות מלא בחיל האוויר, בתפקיד טכנאי מטוסים. 

במהלך שירותו הצבאי, עבר הנאשם תהליך של חזרה בתשובה, אך עם שחרורו מהצבא חזר לאורח חייו הקודם. הנאשם למד כשנה וחצי בטכניון פיזיקה ומתמטיקה, עד שהחליט לנשור מהתוכנית. לאחר מכן, עבד בעבודות מזדמנות ובהמשך למד 4 שנים וקיבל תואר ראשון בתקשורת ולימודים רב תחומיים מאוניברסיטת חיפה.

עד למעצרו התפרנס מחלוקת עיתונים ומתן שיעורים פרטיים במתמטיקה ובפיזיקה, כמו כן התנדב לפעילות פוליטית.

הנאשם הודה בביצוע העבירה כשלדבריו, ביצע את המעשה בהשפעתו של אחר בעל יכולת שכנוע גבוהה "כאשר הוא עצמו היה קורבן לשכנוע מניפולטיבי ולשקרים". עוד טען, כי כל אותה עת האמין בליבו שאינו עובר על החוק. לדבריו, רק במהלך חקירתו במשטרה הבין לראשונה כי ביצע מעשה אסור. עוד צוין בתסקיר, כי הנאשם הדגיש שאיומיו היו איומי סרק, אך "יכול היה לראות את סבלו ופחדיו של קורבן העבירה" (הציטוטים מהתסקיר).

הנאשם הביע חרטה על המעשה ולטענת שירות המבחן, מתייסר על כי פעל בצורה עיוורת ומנוגדת לצו מצפונו. הנאשם ביקש שיתאפשר לו להיפגש עם קורבן העבירה. לדעת שירות המבחן, הנאשם מונע מתוך רצון כן ואמיתי להביע חרטה ולהסיר מעליו מקצת מתחושות האשם שהוא נושא עימו.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם יכולות קוגניטיביות גבוהות העומדות בפער לבשלותו הרגשית. נטען כי אין לנאשם נורמות חשיבה ודפוסי התנהגות עברייניים, אלא הוא סובל משיפוט לקוי שאיננו מאפשר לו להעריך נכונה מצבים שונים בחייו.

שירות המבחן הציע לבחון הליך של גישור פלילי עם קורבן העבירה, שיתרום להעצמתו ויאפשר לנאשם להתעמת עם מעשיו ועם תחושות האשם המלוות אותו.