- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
גז"ד למורשע בעבירות מין בבתה הקטינה של בת זוגו עת שהתה בחופשה בביתם.
|
תפ"ח בית המשפט המחוזי בנצרת |
11590-05-12
13.3.2013 |
|
בפני : 1. הנשיא יצחק כהן - אב"ד 2. אסתר הלמן 3. בנימין ארבל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד טל וייסמן |
: פלוני עו"ד יוסף סלימאן |
| גזר דין | |
1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של ניסיון לאינוס בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 351א) בנסיבות סעיף 345 (א)(1) +(3), בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, ובעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 351(ג)(2), בנסיבות סעיף 348(ב) בצירוף סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין.
2. עובדות כתב האישום, על פיהן הורשע הנאשם, פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. בתמצית יאמר, כי הנאשם ביצע את העבירות כלפי בתה הקטינה (ילידת 28/09/99), של בת זוגו, (להלן: "הקטינה"), ביום 26/04/12, כאשר זו שהתה בחופשת חג בבית אמה.
במועד זה ביצע בה הנאשם מעשים מגונים, על ידי כך שנצמד לגופה מאחור, בעת שהייתה במקלחת, הצמיד את פלג גופו התחתון לאחוריה, נגע בחזה ושלח ידו לאיבר מינה, בנסותו להחדיר את אצבעו לאיבר מינה. כל זאת, כאשר הקטינה מנסה להתרחק ממנו ומבקשת ממנו כי ילך.
בהמשך, לאחר שיצאה מן המקלחת, הורה לה הנאשם באיומים, למצוץ את איבר מינו, ולאחר שסירבה, קירב את פניו לפניה ונשק לה על לחייה. המתלוננת התרחקה, אך בהמשך בעקבות פחדה מהנאשם, אשר איים לפגוע בסכין בה ומשפחתה, הסכימה לגעת באיבר מינו עד שהגיע לפורקן.
לאחר אירועים אלה, המתלוננת נכנסה למיטתה. אז ניגש אליה הנאשם, נתן לה סיכה, ביקש את סליחתה והשביעה שלא תספר לאיש את שארע. הקטינה ניצלה שעת כושר, כאשר הבחינה כי הנאשם נרדם, ברחה מבית אמה וחזרה אל הפנימייה, שם היא שוהה בשנים האחרונות.
3. כאמור, הנאשם כפר בהאשמות כנגדו, אולם לאחר שמיעת הראיות הורשע בעבירות שיוחסו לו על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגדו, למעט בנסיבה מחמירה שעניינה גרימת חבלה גופנית.
4. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (להלן: "חוק הבנית שיקול הדעת השיפוטי"), טענו בפנינו הצדדים באשר למתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, והשיקולים לקביעת העונש המתאים.
הראיות לעונש:
5. הונח בפנינו תסקיר קורבן, המפרט את מידת הפגיעה במתלוננת, שלפרטיו נתייחס בהמשך בתמצית.
כמו כן, הגישה המאשימה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם.
טיעוני המאשימה:
6. המאשימה מבקשת לקבוע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה הוא בין 8 ל-12 שנות מאסר.
7. המאשימה מנמקת עמדתה בשיקולים המפורטים בסעיף 40ג. לחוק העונשין. הערכים המוגנים הם, לפי הנטען, כבוד האדם וחירותו, בטחון, משפחה, בית, גוף, נפש וקטינות, ומידת הפגיעה בהם הינה קשה מאוד. ב"כ המאשימה עמדה על הפגיעה החמורה בקורבן העבירה, הפרת האמון מצד אדם אשר אמור היה להיות משענת איתנה לקטינה, חבלה במושגי אהבה וזוגיות והרס התא המשפחתי. עוד הדגישה ב"כ המאשימה את הזמינות היחסית של הפיתוי, חוסר קיצוני ביכולתה של הקורבן להתנגד, ומדיניות הענישה המחמירה בעבירות מין כלפי קטינים.
המאשימה טוענת עוד כי הענישה הינה חלק הכרחי בהיבט הטיפולי, שכן יש בה מסר גם לקורבן העבירה (מפנה לע"פ 490/89 פלוני נ. מדינת ישראל). המאשימה הפנתה לפסקי דין, מהם ניתן ללמוד על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות ובנסיבות הדומות למקרה שלפנינו. בנוסף, הפנתה המאשימה לתסקיר הקורבן שהונח בפנינו, והעולה ממנו באשר להיקף הפגיעה במתלוננת. בכלל זה, הרס התא המשפחתי של המתלוננת והעובדה שאין לה לאן לחזור, כפי העולה גם מן הראיות שהובאו בפני בית המשפט במהלך בירור האשמה. המאשימה ציינה כשיקול לעונש את הנזק הנפשי שנגרם למתלוננת, שהוא ברור וילווה אותה גם בחייה הבוגרים. בהקשר לשיקול זה הפנתה אותנו המאשימה לע"פ 993/00 שלמה נ. מדינת ישראל.
לטענת המאשימה, גם אופן ניהול ההליך על ידי הנאשם, תוך הכפשת המתלוננת, אף שהוא זכאי לנהל משפטו, הוא שיקול בגזירת עונשו (מפנה בין היתר, לע"פ 6279/03 פלוני נ. מדינת ישראל).
נסיבה נוספת הרלבנטית לקביעת המתחם, אליו מפנה המאשימה, היא האכזריות, האלימות והניצול של נפגע העבירה; במקרה זה, איים הנאשם על המתלוננת איומים של ממש, ואלו הפחידו אותה. עברו הפלילי מסביר מדוע פחדה המתלוננת מאיומיו לפגוע בה, באמה ובאחותה הצעירה באמצעות סכין. הנאשם ניצל את מערכת היחסים בבית, את תלותה של הקטינה, את חוסר התפקוד של האם, והיותה של הקטינה קורבן חלש ונגיש.
8. באשר לעונש המתאים בתוך המתחם, הפנתה המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל ניסיון לרצח של אשתו דאז, באמצעות סכין, עבירה משנת 1993, שבעטיה ריצה 8 שנות מאסר בפועל. הקטינה הייתה מודעת לעברו של הנאשם ולכן פחדה כל כך מאיומיו.
9. נוכח השיקולים דלעיל, מהות העבירות, הנסיבות, זהות הקורבן, הנזק והנזק הצפוי, אופן ניהול התיק ועברו המכביד של הנאשם, סבורה המאשימה כי העונש המתאים לו צריך להיות ברף הגבוה ביותר במתחם שהוצג.
טיעוני ההגנה לעונש:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
