גז"ד למורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים ובעבירה נוספת של מרמה והפרת אמונים בתאגיד

ההרשעה וההסדר הדיוני

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום, בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 בחוק העונשין תשל"ז – 1977 [להלן: "חוק העונשין"] וכן בשתי עבירות נוספות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 בחוק העונשין.
2. הנאשם היה במועדים הרלוונטיים "עובד ציבור" וכיהן כממונה על המועצה הדתית בעיר שדרות [להלן: "המועצה הדתית" או "המועצה"] במרבית התקופה שבין השנים 2009 ל-2017. תקופת כהונתו זו "נקטעה" [מבחירה] בין התאריכים 3.11.2013 ועד ליום 30.10.2014 בשל היבחרותו בבחירות המוניציפליות לשמש כחבר מועצת העיר שדרות ותפקידו כסגן ראש העיר שדרות ומחזיק בתיק "מסורת ישראל" בעיר בתקופה זו.

בתקופה זו ניהל הנאשם בפועל גם את עמותת "עד שלום" [להלן: "העמותה"], אשר היה ממייסדיה ונמנה על חבריה.

3. כתב האישום אוחז בתוכו שלושה אישומים:

• האישום הראשון – עניינו בפעילות של הנאשם במסגרת עמותת "עד השלום", אשר עיריית שדרות [להלן: "העירייה"] התירה לה בתקופה הרלוונטית להשתמש במבנה שבתוך בית ספר "רבין" בעיר לשם הפעלת שירותי רווחה ותרבות תורנית [להלן: "בית סהר"].

בין השנים 2009 ל-2014 ותוך הפעלת עובדי העירייה, המועצה והעמותה, השכיר הנאשם בתשלום את מבנה "בית סהר" לאירועים פרטיים עבור אנשים פרטיים שפנו אליו תוך הצגת מצג שווא בפניהם לפיו ניתן לערוך במבנה זה אירועים פרטיים תמורת תשלום.

כתב האישום מתאר 15 אירועים שונים בהם השכיר הנאשם את המבנה לאנשים שונים עבור עריכת אירועי שמחות ואבלות בתמורה כספית אשר שולמה או הועברה לנאשם על ידי נציגיו. סך הכספים ששולמו לנאשם עבור השכרה המבנה ב-15 האירועים השונים היה 14,900 ₪. הנאשם לא הפקיד את הסכומים האמורים בחשבון הבנק של העמותה. בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד [להלן: "האישום הראשון"].

• האישום השני - מיוחס לנאשם כי במהלך שנת 2015 הורה הנאשם לשני עובדים שהיו כפופים לו במועצה הדתית כמשגיחי כשרות, להסיע את בני משפחתו, במהלך שעות העבודה ובאמצעות רכב של המועצה הדתית, למקומות שונים לצרכיהם הפרטיים של בני משפחתו.

כך למשל מתואר כי הנאשם הורה לאחד מעובדיו לבצע עבורו עשרות הסעות פרטיות תוך שימוש בכלי רכב של המועצה, ובכלל זה להסיע את בניו לישיבה בבני ברק, להסיע את בנותיו לסמינר בירושלים, להסיע את אשתו לקניות באשקלון ובשדרות וכן לבצע עבורו שליחויות נוספות בענייניו הפרטיים.

עוד מתואר כי הנאשם הורה לעובד אחר של המועצה הדתית להסיע את אשתו לקניות ביישוב בת הדר ולהשיבה לביתם, כפעמיים בחודש, במשך שנה.

שני העובדים פעלו במשך שנת 2015 על פי הוראותיו של הנאשם ועשו דבריו, על חשבון שעות העבודה שלהם ותוך שימוש ברכב המועצה. בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים [להלן: "האישום השני"] .

• האישום השלישי – עניינו בתקופה שמחודש נובמבר 2014 ועד דצמבר 2016 השתמש הנאשם ברכבים שכורים שמומנו על ידי המועצה הדתית. כיוון שהנאשם היה עובד המועצה אותה עת, היה צריך להיזקף בשכרו של הנאשם שווי הרכב לצרכי מס. על אף האמור, מחודש ינואר 2015 ועד חודש מאי 2015 שווי הרכב לצרכי המס לא נזקף בשכרו של הנאשם.

בחודש יוני 2015 הורה הנאשם למנהל החשבונות של המועצה לזקוף לצורך מס את מלוא שווי הרכב שהיה בשימושו באותה התקופה [בסך של 4,060 ₪] בשכרו של עובד מועצה אחר [אותו עובד שביצע עבורו חלק מההסעות שבאישום השני] ועוד הורה הנאשם למנהל החשבונות להוסיף למשכורתו של אותו עובד "תוספת עירוב" בסכום של 1,600 ₪, על מנת ששכרו של האחר לא יפגע. מנהל החשבונות פעל לפי הוראות הנאשם ובהתאם לכך נזקף שווי הרכב לצורך מס שבו עשה הנאשם שימוש, בשכרו של אותו עובד, אשר קיבל גם תוספת עירוב לשכרו.

פעולה זהה לזו הורה הנאשם למנהל החשבונות לבצע בחודש ינואר 2016 שאז ביקש ממנו לזקוף לצרכי המס שלושת רבעי משווי הרכב ועוד רבע בשכרו של הנאשם עצמו. מנהל החשבונות פעל על פי הוראת הנאשם הנ"ל בחודשים ינואר עד יוני 2016.

בחודש יולי 2016 ולאחר שנודע לנאשם כי מתנהלת חקירה פלילית נגד גורמים שונים בשלטון המקומי בעיר שדרות, הורה הנאשם למנהל החשבונות לזקוף את מלוא שווי הרכב לצרכי מס [4,060 ₪] בשכרו של הנאשם ומנהל החשבונות פעל כהוראת הנאשם.

מכלול פעולות אלו ביצע הנאשם במסגרת תפקידו כממונה על המועצה הדתית, על מנת להפיק רווח כספי לטובתו האישית וגרם לכך כי חיובי המס ותשלומי השכר במועצה לא שיקפו את האמת. בגין פעולות ומעשים אלו הורשע הנאשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים [להלן: "האישום השלישי"].

4. כתב האישום הוגש לבית המשפט במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, אשר כלל התחייבות המאשימה לעתור לעונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות בכפוף לכשירותו של הנאשם. הוסכם כי בנוסף לעונש זה תעתור המאשימה למאסר מותנה וקנס. עוד הוסכם כי ההגנה מאידך תהיה חופשית בטיעוניה אך לא תוכל לטעון לביטול ההרשעה.