גז"ד למורשע בהסדר טיעון בשוד בנסיבות מחמירות של חנות תכשיטים באשדוד

כללי

1. בטרם שמיעת הראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן והנאשם הודה בעובדותיו, שעיקריהן יובאו להלן-

הנאשם החליט לבצע שוד של חנות תכשיטים באשדוד ולשם כך הכין מספר גלילי נייר ספוגים בחומר דישון ומלופפים בסרט דביק (להלן: "האבוקות") והצטייד באקדח אוויר. בתאריך 09.09.20 בשעה 11:00 הוא הגיע לחנות תכשיטים באשדוד כשפניו מכוסות במסכה כירורגית, על ראשו כובע וברשותו תיק ובו אקדח האוויר, כפפות והאבוקות. הוא פנה לנ.ס. בעלת החנות (להלן: המתלוננת") וביקש ממנה להראות לו תכשיט מסוים שנמצא בחלון הראווה והיא אמרה לו לצאת מהחנות ולהצביע לה על התכשיט. הנאשם יצא מהחנות, הוציא מתיקו את האקדח, נכנס לחנות, כיוון את האקדח לעבר המתלוננת ואמר לה לפתוח את הכספת והקופה ולהתיישב על הרצפה. המתלוננת החלה לבכות, פתחה את הקופה והתיישבה על הרצפה. הנאשם עטה על ידיו את הכפפות שהביא, הדליק את האבוקות וזרק אותן מחוץ לחנות, והחל לקחת תכשיטים מהחנות ולהכניסם לתיקו. האבוקות החלו לבעור מחוץ לחנות והעשן שנוצר נכנס גם לתוך החנות, והמתלוננת ברחה מהחנות והותירה במקום את הנאשם. הנאשם המשיך לקחת תכשיטים ולהכניסם לתיקו ואחר כך ברח מהחנות עם שלל השוד  -  219 שרשראות ו- 58 זוגות עגילים, בשווי כולל של כ- 250,000 ₪. כעבור זמן קצר הנאשם אותר על ידי המשטרה והרכוש הגנוב נתפס.

2. על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, כאמור, הוא הורשע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

תסקיר שירות המבחן

3. שירות המבחן ערך תסקיר על הנאשם, בו צוינו בין היתר הדברים הבאים –

הנאשם בן 44, יליד אוקראינה. רווק ואב לשני בנים בגילאי 15 ו- 18. טרם מעצרו לא עבד והתקיים מקצבת ביטוח לאומי. תיאר קשר לא יציב עם ילדיו. אינו משלם מזונות. מגיל צעיר משתמש בסמים ומעורב בפלילים. לחובתו 15 רישומים פליליים בעבירות אלימות, רכוש, סמים ומרמה והוא ריצה מאסרים קודמים. אשר לעבירה, תיאר כי טרם ביצועה היה נתון בחובות רבים, צרך סמים, הזניח את עצמו וניתק קשר עם סביבתו, וחיפש פתרון מהיר לכיסוי חובותיו. תיאר כי מאז שהחליט על ביצוע השוד ועד ביצועו בפועל חלפו מספר חודשים, במהלכם הגיע מספר פעמים לאזור, ואז התחרט ולא ביצע את השוד. וטען כי מעשיו נבעו מחוסר ברירה. שירות המבחן התרשם שהנאשם מפחית מחומרת המעשים - טוען כי לא נשבר דבר בחנות; הרכוש שנלקח הוחזר; והמוכרת ששהתה בחנות לא נפגעה ממעשיו; והוא עסוק בעיקר בפגיעה שנגרמה לאמו ולילדיו ממעצרו ומתקשה לקחת אחריות על התנהלותו. וצוין כי הוא מביע חרטה על המעשים. עוד צוין, כי הנאשם הופנה בעבר לשירות המבחן אך התקשה לשתף עמו פעולה, וביטא תחושות קורבניות וקיפוח כלפי הממסד. וכי במסגרת מעצרו הנוכחי ביטא לראשונה רצון לקשר עם שירות המבחן וגורמי תמיכה אחרים לצורך עריכת שינוי בחייו, והומלץ לבחון אפשרות לשילובו בקהילה טיפולית, אך בית המשפט החליט לעצרו עד תם ההליכים. צוין כי הנאשם תיאר את מעצרו כנקודת מפנה בהתבוננותו על חייו, גם על רקע גילו וגם על רקע מצבו הבריאותי והנפשי, וכי מאז שהפסיק לצרוך סמים הוא חש סבלני יותר ומתעניין בעצמו ובסביבתו. הביע רצון להשתלב בקהילה טיפולית. ואמר שיתקשה להפיק תועלת מטיפול בכלא. שירות המבחן סקר את גורמי הסיכוי והסיכון של הנאשם, התרשם מקיומו של סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה שמידת חומרתה גבוהה. העריך כי הנאשם יתקשה לעמוד בדרישות של טיפול גמילה אינטנסיבי. והמליץ על הטלת עונש של מאסר בפועל תוך בחינת שילובו בטיפול במסגרת מתאימה בכלא.

חוות הדעת הקרימינולוגית

4. ההגנה הגישה חוות דעת פרטית של קרימינולגית קלינית. בחוות הדעת נסקרו רקעו המשפחתי וההתפתחותי של הנאשם, מערכות היחסים שלו, ורקעו ההתמכרותי והפלילי. והוצגו יחסו לעבירה שביצע. החרטה שהביע. ורצונו לשנות את אורחות חייו ולהשתלב בטיפול. צוין כי לנאשם מאפיינים אנטי סוציאליים, הוא בעל דימוי עצמי נמוך ומביע חוסר אמון בסביבתו. העבירות בוצעו על רקע מצבו הכלכלי. וניכר שהוא מביע מוטיבציה להשתלב בטיפול. ועל מנת לענות על צרכיו הטיפוליים קיימת חשיבות לשלבו בטיפול בקהילה ולא בכלא. ובסופם של דברים צוין כי הנאשם זקוק לטיפול ארוך טווח כדוגמת קהילה והומלץ לאפשר לו להשתלב בטיפול כזה.

טענות הצדדים

5. המאשימה עמדה על הערכים המוגנים בעבירת השוד ועל מידת הפגיעה בהם במקרה זה; על מדיניות הענישה הנוהגת; ועל נסיבות ביצוע העבירה; וטענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 3.5 ל- 6 שנות מאסר בפועל. אשר לעונש הראוי לנאשם, ציינה את הודאתו; את עברו הפלילי; את התרשמות שירות המבחן והמלצתו; ואת הצורך בהרתעת היחיד והרבים. אשר לחוות הדעת הקרימינולוגית, טענה כי כותבת חוות הדעת פועלת מטעמו של הנאשם ואין להעדיפה על פני התרשמות ועמדת שירות המבחן. ועתרה לקבוע את עונשו של הנאשם ברף הבינוני עליון של המתחם, ולהטיל עליו בנוסף מאסר על תנאי, קנס ופיצוי הולם למתלוננת.
6. ב"כ הנאשם טענה כי במסגרת הליך המעצר הומלץ לשלב את הנאשם בקהילה הטיפולית "בית אור אביבה" והוא נמצא מתאים להשתלב בה. וביקשה לשלב את הנאשם בקהילה הטיפולית. הפנתה לחוות הדעת שהגישה, התומכת בשילוב הנאשם בקהילה. ציינה כי מעשה הנאשם נבע ממצוקה וייאוש, ציינה את התלבטות הנאשם עד שביצע את המעשה, ואת האמפטיה שהוא מביע כלפי המתלוננת. וטענה כי הנתונים הללו מצביעים על כך שאין לנאשם נורמות עברייניות מובהקות. טענה כי השינוי בעמדת שירות המבחן אינו ברור שכן לא חל שינוי במצב הנאשם או בעמדתו. אשר לנסיבות המשפיעות על המתחם, ציינה שלא מדובר בהתארגנות עבריינית של מספר אנשים. הנאשם ביצע את העבירה לבדו. שיתף בהתלבטויותיו. ציינה את הרקע לביצוע המעשה. טענה כי לא היה שימוש באלימות פיזית ולא נגרם נזק בנפש או ברכוש. האירוע נמשך זמן קצר. וכל התכשיטים שנלקחו הוחזרו. ביקשה לקבוע מתחם שבין 24 ל- 42 חודשי מאסר בפועל. ובהתחשב בנסיבותיו של הנאשם- גילו, הודאתו, התמכרותו רבת השנים לסמים ורצונו לשקם את עצמו, עתרה למקם את עונשו בחלק האמצעי של המתחם ולהטיל עליו 33 חודשי מאסר בפועל.

דיון והכרעה

7. עבירת השוד היא שילוב של עבירת רכוש ועבירת אלימות ובשל מאפייניה היא נמנית בקטגוריית העבירות החמורות שבחוק העונשין. העונש הקבוע לה – 14 שנות מאסר ובחלופה החמורה 20 שנות מאסר – מדבר בעד עצמו.
8. עבירת שוד יכולה להתבטא באופנים שונים וברמות חומרה שונות ובהתאם לכך הענישה עליה משתרעת על פני קשת רחבה והיא תלויה בעיקר בנסיבות הקונקרטיות של מעשה העבירה - המשליכות על מידת הפגיעה בערכים המוגנים - ובמידת אשמו של הנאשם.
9. הנאשם שדד חנות תכשיטים, תוך איום באקדח אוויר על מוכרת שהיתה לבדה בחנות, וגנב רכוש בשווי של כ- 250,000 ₪. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה הם בעיקר שמירת הגוף, הזכות לשלווה, זכות הקניין, קיום סדרי מסחר תקינים, ושמירת הסדר ובטחון הציבור. ומידת הפגיעה בהם הינה משמעותית.