גז"ד למורשע בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטינה שלא בהסכמתה

גרסה מותרת לפרסום לאחר שהושמטו פרטים מזהים של הנאשם והמתלוננת. 

כתב האישום

הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת לאחר שמיעת הוכחות לפני חברתי, כב' השופטת הבכירה עינת אבמן מולר (כתוארה אז), בביצוע עבירה של מעשה מגונה בקטינה שלא בהסכמתה החופשית, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

מעובדות כתב האישום עולה, כי במהלך חודש אוגוסט 2014 בשעות הערב, שמרה המתלוננת, נערה כבת 13 באותו זמן, על ילדיהם של הנאשם ואשתו (להלן – אשת הנאשם), המצויים בקשרי חברות עם הוריה של המתלוננת, בביתם באחד הישובים. הנאשם ואשתו חזרו לביתם בשעות הלילה המאוחרת. אשת הנאשם אמרה למתלוננת כי הנאשם מחכה ברכבו על מנת להסיעה לביתה אשר מצוי באותו מושב. המתלוננת נכנסה לרכבו של הנאשם, התיישבה במושב הקדמי לצד הנאשם והבחינה ברכב בבקבוק אלכוהול. הנאשם החל בנסיעה ופתח בשיחה עם המתלוננת, במהלכה שאל אותה שאלות בנוגע לבית ספרה ולחבריה, תוך שהוא לוגם משקה מכוס המצויה ברכב. במהלך הנסיעה החל הנאשם לפתע לחבק את המתלוננת בכתפיה, משם המשיך ונגע ברצועת חזייתה השמאלית, ליטף את חזה מעל לבגדיה, ומשם המשיך ללטף את גופה עד שהגיע לאזור מפשעתה. הנאשם המשיך וליטף את מפשעתה של המתלוננת ואת ירכיה מעל לבגדיה. מספר מטרים בסמוך לביתה של המתלוננת, עצר לפתע הנאשם את הרכב, יצא ממנו ונעמד ליד הדלת בצדה של המתלוננת. לאחר רגע קצר פתח את הדלת, ליטף את המתלוננת בראשה ונישק אותה במצחה. לפתע נשמע צלצול מכשיר הפלאפון של המתלוננת, והנאשם חזר והתייצב במושב הנהג והסיע את המתלוננת לביתה.

מהלך הדיון

יצוין, כי בתחילת ההליך, הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, אלא שבהמשך נמלך בדעתו ולבקשתו, ומהטעמים שנמנו בהחלטה, החליט חברי, סגן הנשיא, כב' השופט מרדכי כדורי, לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו.  הנאשם כפר במיוחס לו לפני חברי כב' השופט אילן סלע, ובהמשך נשמעו הראיות בתיק, לרבות עדות המתלוננת, לפני כב' השופטת אבמן-מולר, אשר הכריעה את הדין, כאמור לעיל. תיק זה הועבר אלי, לאחר שחברתי התמנתה לבית המשפט המחוזי. לאחר מתן הכרעת הדין, ובהמשך, גם על-פי החלטתי, הופנה הנאשם לביצוע הערכת מסוכנות מינית ולשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לעונש. בנוסף, נתבקש תסקיר נפגעת עבירה.

התסקיר

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי מדובר באדם כבן 33, נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים, העובד ב-XXXX, במקום מגוריו, בעסק משפחתי. התסקיר מגולל את קורותיו של הנאשם וקורות משפחתו. הוא סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. בהמשך שירת שירות קבע במשך מספר שנים במקצועות הנהיגה. מן התסקיר עולה, כי הנאשם סיים את שירות הקבע שלו בהסכמה, לאחר שהוגשה נגדו תלונה בדבר מעשה מגונה. בשל כך הורד בדרגה ואף ריצה שלוש חודשי עבודות שירות (להלן – התיק הצבאי).  באמצע שנות העשרים לחייו נישא לאשתו והזוג נשוי מזה כתשע שנים. בעקבות התלונה הנוכחית, חוו בני הזוג משבר, ופנו לטיפול זוגי, שלדברי הנאשם, סייע להם לשפר את יחסיהם. לאחר שחרורו מצבא הקבע עבד בעבודות שונות אך שמר על יציבות בתחום התעסוקתי. הנאשם תיאר, כי בעקבות העבירה, ולמעשה, בשל מגוריו ומגורי משפחתו ב-XXX, נגרם נזק חברתי לו ולבני משפחתו וילדיו, וחברי הישוב מדירים רגליהם מביתו. מלבד התיק בזמן שירותו הצבאי, לנאשם אין עבר פלילי. אשר להתייחסות הנאשם לעבירה, הוא עדיין עומד על חפותו והוא סבור כי לא נפל דופי בהתנהגותו, והרושם של שירות המבחן הוא, שהנאשם נעדר כל רצון לבחון את התנהלותו באופן ביקורתי. התרשמות דומה קיבל המרכז להערכת מסוכנות, שקבע בעניינו מסוכנות ברמה בינונית. שירות המבחן עמד על כך שהנאשם נעדר יכולת להביע אמפתיה למתלוננת, ובשאלות לגבי הרגליו המיניים "הדף" את קצינת המבחן באופן מתגונן. מנגד, שירות המבחן הדגיש את תפקודו החיובי של הנאשם לכל אורך חייו, הן בהיבט החברתי, הן בהיבט התעסוקתי והן בהיבט המשפחתי, כגורמים מפחיתי סיכון, כשהוא זוכה למשפחה תומכת. בשל כל אלה, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית.

הערכת מסוכנות מינית

כאמור, בעניינו של הנאשם הוגשה הערכת מסוכנות מינית. במסגרת הערכת המסוכנות התבררה תמונה נרחבת יותר לגבי התיק הצבאי, לפיה באותו מקרה דובר בשתי מתלוננות שהתלוננות כלפיו ביחס לביצוע מעשים תוך כדי שלימד אותן נהיגה. מעריכת המסוכנות התייחסה לתיק חקירה אחר שנסגר מחוסר ראיות, בחשדות בעלי אופי מיני דומה לענייננו משנת 2015. מהערכת המסוכנות עולה, כי הנאשם שלל לחלוטין כל קשר לאירועים השונים, טען כי טפלו עליו האשמות שווא (כבמקרה הנוכחי), ובכל המקרים השחיר את שמן של המתלוננות נגדו. אשר לחזרתו של הנאשם מהודייתו בתיק הנוכחי תיארה מעריכת המסוכנות את דבריו של הנאשם, לפיהם לאחר ההודיה, לא יכול היה לישון בלילה, והחליט שממצה את זכויותיו "גם אם ילך לכלא". מעריכת המסוכנות עמדה על היעדר כל תובנה של הנאשם לפסול שבמעשים, ולכן גם עמדה על היעדר פניות של הנאשם לטיפול. אך לצד זאת עמדה המעריכה על הצדדים הנורמטיביים באישיותו ובתפקודו לאורך השנים. במכלול השיקולים, הוערך כי נשקפת מן הנאשם רמת מסוכנות מינית בינונית. המעריכה הבהירה כי לא אותרה אצל הנאשם סטיה מינית, וההסבר להתנהגותו נעוץ בקווי אישיותו, כפי שעמדה עליהם בהערכת המסוכנות.