גז"ד ל-9 חדשי מאסר בפועל לבן 78 שהורשע בגרם מוות ברשלנות בת.ד. של הולך רגל ופציעת בנו

הנאשם שבפניי הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, סטייה מנתיב נסיעה ונהיגה רשלנית.

עסקינן באירוע מיום 22.12.07 בשעה 15:35 לערך, עת נהג הנאשם ברכבו בכביש 22 מכיוון הקריות לחיפה ובהיותו אחרי צומת המכולות, סטה ימינה ופגע בשני הולכי רגל שהלכו על השול. כתוצאה מהפגיעה נגרם מותו של יצחק אינבינדר ז"ל, בעוד בנו אורי נפצע פצעים קשים.

בשלב הראיות לעונש שמעתי את חברו לעבודה של המנוח, מר רוני פוטסמן, את אשתו הגב' תחיה אינבינדר ואת בנו צביקה. מטעם הנאשם שמעתי את בתו צביה לוי וכן קיבלתי חוות דעת רפואית של ד"ר איזבלה גרינברג, מומחית בפסיכיאטריה.

ב"כ המאשימה עתר כי יוטל על הנאשם מאסר בפועל, פסילה ארוכה ועונשים מותנים. לדידו, רשלנותו של הנאשם הינה ברף העליון של מדרג הרשלנות, שכן חרף שדה הראיה שעמד לרשותו, סטה הנאשם ללא שום סיבה לעבר הולכי הרגל ופגע בהם מבלי שעשה כל ניסיון למנוע את התאונה.

ב"כ הנאשם ציין בתחילת טיעוניו כי מרשו לוקח אחריות על המקרה וכי הוא מצר על אובדן חיי אדם ועל פציעת בנו של המנוח. הסניגור ציין כי הנאשם מוותר על רישיונו לצמיתות וכי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים שמחייבים "לסטות מרמת הענישה ולהסתפק בעבודות שירות בלבד, עם ענישות נוספות".

הסניגור הפנה למצבו הנפשי הקשה של הנאשם ולכך שעל פי חוות הדעת "שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח יגרום למותו - חד וחלק". הסניגור הפנה למצבו הבריאותי של הנאשם שעבר ניתוח לב (בשנת 2007) ואירוע מוחי (בשנת 2009), כמו כן, איבד את אשתו ממחלת הסרטן זמן קצר לפני התאונה.

הנאשם הינו יליד 1934, ניצול שואה אשר מקבל קצבת נכות מהמל"ל. הוא נוהג שנים רבות ולא צבר לחובתו הרשעות קודמות. כל אלה הן נסיבות לקולא שיילקחו בחשבון לזכותו. מאידך עסקינן בתאונה קטלנית שתוצאותיה הקשות מלוות את משפחת המנוח עד עצם היום הזה וכאשר ניתן היה בנקל למנוע אותה אילו מילא הנאשם אחר חובותיו ונהג תוך תשומת לב לכביש ולסביבתו.

שדה הראייה הנקי שעמד לרשות הנאשם, מבלי שהבחין בהולכי הרגל עובר לפגיעה, סטייתו ללא כל סיבה לעברם, פגיעתו בהם מבלי לנסות למנוע את התאונה והתנהגותו לאחר התאונה, שעה שלא עצר מיד והמשיך בנסיעה - ללמדך שהוא לא היה ער לפגיעה, כל אלה הן נסיבות לחומרה שמן הראוי כי יזקפו לחובתו.

לא אחת עסקו בתי המשפט בתאונות קטלניות בהם קופחו חיי אדם, בשל רשלנות של הנהגים שברובם הם אנשים נורמטיביים. בתי המשפט הדגישו כי בתקופה זו בה הפכו תאונות הדרכים למכת מדינה, ראוי כי גם בתי המשפט ירתמו למלחמה העיקשת בתאונות וינקטו בגישה מחמירה המתבטאת, בין היתר, בכך שהעונש הראוי - ככלל - הינו מאסר מאחורי סורג ובריח וכאשר הנסיבות האישיות של הנאשם בדרך כלל אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית (ע"פ 6755/09 ארז אלמוג נ' מ"י).

אין חולק כי לנאשם בדנן נסיבות אישיות לא שגרתיות, מצבו הנפשי אינו קל ועל פי חוות הדעת הרפואית (נ/2) המחלות הגופניות מהן הוא סובל עלולות לסכן את חייו בתנאי כליאה. עם זאת, אין להתעלם מהתוצאות הקשות של התאונה, העובדה כי הנאשם לא לקח אחריות ובחר לנהל את התיק (מבלי שהעיד בעצמו ומבלי שמסר גרסה בבית המשפט) כשמשפחת המנוח מלווה את כל הישיבות ובכך נגרמו לה צער ועוגמת נפש נוספים (לזקוף מהלך זה לייעוץ משפטי שגוי שקיבל הנאשם אין כדי לנחם או להקל עליהם) והרף הגבוה של הרשלנות בתיק זה.

הפסיקה בכגון דא חד משמעית היא, ודוגלת בגישה מחמירה (הגם שהושאר פתח לבחינה אינדיבידואלית של הענישה בשים לב לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה). התלבטתי באשר לענישה בתיק זה בכל הנוגע למרכיב המאסר בפועל שיש להטיל על הנאשם, אך שוכנעתי בסופו של יום כי ראוי שיוטל על הנאשם עונש של מאסר ממש שלא לביצוע בעבודות שירות, בנוסף לעונשים נלווים, לרבות פסילה ארוכה שתבטיח (ביחד עם מאסר מותנה) הרחקתו מהכבישים.

עונש זה אינו עונש קל לאדם בגילו ובנסיבותיו של הנאשם, אך הוא מידתי ומתון בשים לב לנורמת הענישה בדנן שהיתה מחייבת עונש של מאסר ממושך הרבה יותר,  נוכח נסיבות התאונה ותוצאותיה הקשות בשים לב לאובדן העצום של משפחת  המנוח ונוכח האופן בו בחר הנאשם לנהל את הגנתו ולא לקחת אחריות משך תקופה ממושכת (עד הדיון האחרון), עובדה שגרמה למשפחת המנוח - שליוותה את כל ההליכים בתיק זה - לצער, כאב ואף לעינוי דין מיותר.

השורה התחתונה היא, שלאחר שקילת כל השיקולים לקולא ולחומרא, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         אני דן את הנאשם למאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים.

2.         אני דן את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים. הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם בתוך תקופה של 3 שנים יעבור את אחת העבירות שלהלן ויורשע בגינה; עבירה של נהיגה בעת פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), או עבירה של גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים.

3.         אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 15 שנה בפועל.

4.         אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 5,000 ש"ח או 5 ימי מאסר.

            הקנס ישולם ב - 5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 24.6.12.

            אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.