גז"ד במסגרת הסדר טיעון למ.ע. בגין גרם מוות ברשלנות של אחיינה בן ה-17

מדובר בתאונה מצערת, טרגית ואף  מיותרת לגמרי.

בתאונה זו שהתרחשה ביום  8.6.19 בשעות מוקדמות של הבוקר, במושב אשלים, הסיעה הנאשמת את המנוח, שהוא אחיין שלה, על מכסה המנוע, ותוך כדי הנסיעה נפל המנוח ממכסה המנוע נדרס, הכל כפי שמתואר בכתב האישום.

עוד בתחילת ניהול התיק הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו  יוטלו על הנאשמת ענישה של 7 חודשי מאסר בפועל,  שירוצה בדרך של עבודות שירות, במידה והנאשמת תמצא כשירה לכך,  מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט,  ו- 5 שנות פסילה בפועל.

לאחר ששמעתי את הטיעונים של ב"כ הצדדים, אן לי ספק  כי נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, ונוכח עמדת המאשימה לעונש בתיקים קטלניים,  ברור כי המאשימה לקחה בחשבון  את הנסיבות הייחודיות של מקרה זה. 

מעבר לנטען במהלך הדיון, אין לי ספק שניהול הוכחות בתיק כזה,   רק היה מוסיף לכאב  וליגון של המשפחה.

עוד אני סבור כפי שמסר ב"כ המאשימה,  כי התוצאה הקשה של התאונה,  תשפיע שנים רבות על נאשמת, וברור על כל המשפחה, בכל זאת מקווה בית המשפט שהנאשמת  תצליח לחזור לחיים רגילים  ותשקם עצמה מבחינה נפשית.

במעמד זה,  ואולי ללא קשר ישירות לתאונה זו, מקווה בית המשפט שתאונה זו תדליק נורית אדומה בין הצעירים במושבים, וגם במושב שהכבישים רחוקים מעיניהם של השוטרים ישמרו על כללי התעבורה ועל נהיגה בטוחה, עם כל המשתמע מכך.

ביחס לעונש המאסר המוסכם,  גם אם העמדה  העקרונית של המאשימה ואף של בית המשפט להטיל עונש מאסר בפועל על נהג שגרם לתאונה קטלנית, לא ניתן לומר שאין מקרים שבהם יש הצדקה להסתפק בעונש  מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, במיוחד נוכח השנוי בחוק שהגדיל אתת קופת המאסר שניתן  לרצות בדרך של עבודות שירות.

לסיכום,  אין אני מוצא כל סיבה המצדיקה החמרה מעבר לעונש שסוכם כאמור בין ב"כ הצדדים .