השופטת י. רז-לוי:
הקדמה והשתלשלות העניינים בהליך זה
ביום 02.07.2020 הורשע הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לפשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; סיוע לרצח – עבירה לפי סעיף 31 + 32(1) בנוגע לעבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין; שתי עבירות של סיוע לניסיון לרצח – עבירות לפי סעיף 31 לחוק העונשין בנוגע לעבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין; עבירות נשק (ייצור נשק), לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין; ועבירות נשק (הובלת נשק), לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק הנ"ל.
נציין כבר עתה כי עוד ביום 29.01.2018 ניתנה הכרעת דין בעניינו של הנאשם וארבעה נאשמים נוספים, לאחר שנכרת הסדר טיעון עם כל הנאשמים בתיק במסגרתו הנאשם הודה בעבירות של קשירת קשר לפשע, סיוע לרצח, עבירות נשק (ייצור נשק) וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי הצדדים יעתרו במשותף להטיל על הנאשם עונש של 12 שנות מאסר בפועל; כאשר גם ביחס ליתר הנאשמים ההסדר כלל הסכמות עונשיות. ביחס לנאשם 1 (להלן: "אדרי") אשר הורשע בעבירה של סיוע לחבלה מחמירה - נידון ל- 7 שנות מאסר, הנאשמים 2 ו- 3 הודו והורשעו בעבירות של קשירת קשר לפשע, סיוע לרצח וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, כאשר נאשם 2 (להלן: "וורו") נידון ל- 16.5 שנות מאסר, ונאשם 3 (להלן: "זהבי") נידון ל- 10.5 שנות מאסר. נאשם 5 (להלן: "שניר") - בעניינו הוגש כתב אישום בנפרד ובמסגרת הסדר הטיעון תיקו צורף לתיק זה והורשע בעבירה של רצח, ובעבירות נוספות של קשירת קשר לפשע וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות ועבירות נשק, ונידון למאסר עולם.
בחלוף כארבעה חודשים הנאשם לפנינו ביקש לחזור בו מהודאתו. ביום 09.07.2018 התרנו לעשות כן ומכאן המשיך משפטו להתנהל; ובסופו של דבר הוא הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות שצוינו לעיל.
תמצית העובדות הרלוונטיות כפי שנקבעו בהכרעת הדין
כעולה מהכרעת הדין וכפי שתואר בכתב האישום המתוקן, בין יוסי אדרי, לבין אחר בשם דוד קריחלי, (להלן: "דטו") נתגלע סכסוך, אשר התפתח באופן שאדרי קשר קשר עם אחרים וביניהם עד המדינה והנאשמים זהבי ווורו כדי שיגרמו למותם של אנשים המזוהים עם דטו אשר כונו ביחד "קבוצת הגרוזינים". אותם קושרים ניסו להשיג מטעני חבלה או אמצעים אחרים שישמשו אותם לבצע פגיעות בקבוצת ה"גרוזינים".
לאחר שמטען חבלה מסוים שהשיגו הנאשמים האחרים לא היה תקין והם לא הצליחו להפעילו, הם פנו אל הנאשם וצרפו אותו לקשר על מנת שיסייע להם לתקנו או ימציא להם מטען חבלה חדש. נקבע כי הנאשמים האחרים פנו לנאשם שלפנינו מאחר שהוא היה ידוע כמי שהוא בעל ידע וניסיון בתחום החבלה, וככזה שיכול "לספק את הסחורה". עוד קבענו בהכרעת הדין, כי הנאשם ידע שמטען חבלה שהוא התבקש לתקן או להכין במסגרת אותו קשר עם האחרים, מיועד לפגוע במי מ"קבוצת הגרוזינים" וכי המדובר במטען שמיועד לגרום למותם של מי מהם; ובהתאם עליו להכין או לתקן את מטען החבלה התקול שהאחרים מסרו לו, באופן שיהא זה מטען חבלה תקין שעל פי טיבו ומהותו יכול לגרום למותו של אדם.
ואכן הנאשם, לאחר שקיבל לידיו את מטען החבלה כדי שיבדוק ויתקן אותו, החזיר לנאשמים מטען חבלה תקין ומוכן אשר מיועד להמית, ואף הסביר לוורו ולעד המדינה כיצד להפעיל את מטען החבלה; בהמשך אף הניח אותו במקום מסוים ממנו הוא נאסף על ידי שניר, כדי שלא יאסף על ידם ישירות ממנו.
בהמשך לאמור ביום 03.11.2014 לאחר ששניר, עד המדינה ווורו איתרו את רכב ה-BMW של דודו בוטרשוילי שהיה מזוהה עם דטו, הוטמן המטען שמסר הנאשם ברכב ה- BMW. למחרת ביום 04.11.2014, לאחר שאותר רכב ה-BMW בשעות הערב, במקום מסוים באשדוד, נסעו שניר ווורו על אופנוע גנוב כדי לפוצץ את רכבו של דודו. זהבי, שהיה אמור לצאת אתם ולנהוג ברכב מילוט, בסופו של דבר לא יצא עמם. בהמשך נסעו וורו ושניר על אותו אופנוע גנוב, הגיעו סמוך לרכבו של דודו, המתינו לעליית "הגרוזינים" לרכב, ובסמוך לתחילת נסיעתו – הופעל על ידם מטען החבלה. כך נגרם פיצוץ ברכב, אשר גרם למותו של מנשה מאור המנוח ולפציעתם של יוסי קריחלי ודודו בוטרשוילי.
הנאשם הואשם בגין מעשים אלו בעבירות של רצח, קשירת קשר לפשע, שתי עבירות של ניסיון רצח ועבירות נשק – ייצור והובלה. בהכרעת הדין מצאנו בסופו של דבר לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת הרצח שיוחסה לו ומשתי העבירות של ניסיון רצח, זאת בשל ספק שנותר ביחס לשאלה האם הנאשם בא בגדר המבצעים בצוותא של עבירות אלו.
בהכרעת הדין קבענו באשר לעבירות הרצח וניסיון הרצח שיוחסו לו, כי הנאשם היה מודע לנסיבות ויכול היה לצפות את התוצאה הקטלנית וזאת במישור הרציונלי, אם כי במישור האמוציונלי, למצער, נותר בנו ספק שלא הוסר, האם הנאשם חפץ ממש בתוצאה הקטלנית. לצד זאת קבענו, כי הנאשם ידע כי מטרת המטען היא פגיעה במי מקבוצת הגרוזינים, וזאת ממש בסמוך לפני פיצוץ המטען. עוד קבענו כי הנאשם ייצר את מטען החבלה באופן המסוגל לקטול אדם והוא אף היה מעוניין שמטען החבלה שסיפק לאחרים יפעל כדבעי ויהיה תקין ו"איכותי".
עוד ציינו בהכרעת הדין, כי בהכנת המטען הנאשם עשה את חלקו בקשר שנקשר עם האחרים - אספקת מטען תקין שיכול להמית אדם; כי עניין זה הינו, מבחינתו, "מלאכתו אומנותו", שכן הנאשמים האחרים לא ידעו לבצע את אותה מלאכה ולכן פנו אליו; וכי אותה "מלאכה" של הנאשם היא אשר סייעה להביא לתוצאה של קטילת המנוח ופציעת השניים האחרים (ראו עמ' 116 – 117 להכרעת הדין).
מכאן הורשע הנאשם בסיוע לעבירת הרצח ובסיוע לשתי עבירות ניסיון רצח, וכן בעבירות הנוספות שיוחסו לו – קשירת קשר לפשע ועבירות נשק (הן ייצור נשק והן הובלת נשק).
הודגש שהנאשם אינו מסייע "קלאסי" שכן תרומתו אינה מתבטאת רק בסיוע חיצוני לאספקת אמצעים בביצוע עבירה, מעורבותו אינה נקודתית, הוא מצוי בסוד העניינים ומקיים קשר עם שאר הקושרים על פני תקופה לא קצרה. אף מעורבותו עם יתר הנאשמים לא הייתה על בסיס חד פעמי, כשהנאשם היה בקשר עם עד המדינה ועוד הרבה יותר עם נאשם 2 – וורו – כמעט על בסיס יומיומי.
לצד זאת קבענו, כי לא הוכח ברמה הנדרשת חפץ של הנאשם בתוצאה, וכי הגם שהנאשם מצוי על ספו של המעגל הפנימי של המבצעים בצוותא, הוא לא מצוי בתוכו, שכן עדיין מתקיים ריחוק מסוים בין מעשיו ביצור ואספקת המטען, לבין מעשה הרצח וניסיון רצח שאירעו בשלב מאוחר יותר. כמו כן הנאשם לא היה מצוי בפרטי התכנון עצמו ולא לקח חלק בהטמנת מטען החבלה או בפעולות שנעשו קודם לכן בחיפוש מי מקבוצת הגרוזינים (ראו עמ' 119 – 123 להכרעת הדין).
עוד יצוין, כי כתב האישום הנפרד שהוגש כנגד הנאשם לאחר שחזר בו מהודאתו, כלל גם חלק כללי שהתייחס לכך שכחודש לאחר האירועים מושא תיק זה נעצר הנאשם כשבידיו מטען חבלה שהורכב משתי לבנות חבלה צה"ליות שהיו עטופות בסרט דביק שחור, נפץ חשמלי צה"לי תקני, מצבר ושלט של רכב להפעלת המטען; ובגין כך הוגש נגדו בסמוך בחודש דצמבר 2014 כתב אישום (ת"פ 56232-12-14 של בית משפט זה). ביחס לאמור הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון עוד בחודש יולי 2015, בעבירות נשק הנוגעות לאותו מטען חבלה ואף נידון לעונש מאסר בפועל לשלוש שנים. ויודגש, כל האמור אירע עוד בטרם הגשת כתב האישום בתיק זה, שהוגש רק בחלוף חמישה חודשים נוספים, שכן רק אז התגבש המסד הראייתי שנאסף בין היתר על ידי עד המדינה, אשר החל בקשר עם המשטרה רק כ-8 חודשים אחרי האירועים שבענייננו. מכאן עולה, כי הנאשם כחודש בלבד לאחר פיצוץ מטען החבלה בענייננו, סיפק לאותם עבריינים – נאשמים 2 ו 3 – מטען חבלה נוסף, וגם שם היה מדובר במטען שמסוגל להרוג – כעולה מחוות דעת המומחה שהוגשה בפנינו (ת/52).
לאחר מתן הכרעת הדין והרשעת הנאשם, ביקשה התביעה להורות על הגשת תסקיר נפגע עבירה ביחס למשפחת המנוח מנשה מאור, זאת הגם שטרם גזירת דינם של הנאשמים האחרים כבר התקבל תסקיר אודות משפחת המנוח. הבקשה הוסברה בכך שחלף זמן מה מאז הגשת התסקיר הקודם ומצבה של משפחת המנוח ובנותיו רק הורע ולאחר שקילת הדברים הורינו על הגשת תסקיר מעודכן.
תסקיר נפגעי העבירה