גושה נ' אמיתי

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית על סך 7,000 ₪ אשר הגיש התובע כנגד הנתבע .

בכתב התביעה נטען, כי בתאריך 10.4.13 התקשרו הצדדים בהסכם, לפיו רכש התובע מן הנתבע רכב מסוג אאודי, שנת ייצור 2002. התובע טען, כי במהלך המו"מ לקראת כריתת ההסכם הצהיר הנתבע כי הרכב תקין מבחינה מכנית. הנתבע אף אמר, כי הרכב נבדק מספר ימים לפני כן במוסך "אוטו ממן" ונמצא תקין ובשל כך, אין צורך לבצע בדיקת תקינות לרכב. התובע טען, כי הוא סמך על דברי הנתבע ונוכח העובדה כי עמד לנסוע באותו היום לאילת וזמנו דחק, הוא ביקש לרכוש את הרכב בדחיפות בלא לקח את הרכב לבדיקה.

עוד באותו היום בוצעה העברת בעלות ברכב והתובע נסע ברכב לאילת.

במהלך הנסיעה לאילת הפסיקה תיבת ההילוכים ברכב לעבוד והרכב הושבת. התובע טען, כי הגיע עם הרכב למוסך באילת ושם נמסר לו כי הקולר (מצנן) של הגיר היה מנותק לאורך כל הנסיעה ובשל כך נגרם נזק לתיבת ההילוכים.

התובע צרף לכתב התביעה חשבונית על סך 7,000 ₪, אשר נמסרה לו ע"י מוסך "שטיין אלעד בע"מ", עליה נרשם "תיבת הילוכים לא תקינה. כנראה כתוצאה מכניסת מי קירור אל תוך שמן תיבת הילוכים אשר גרם להחלקה עד למצב של חוסר יכולת לעשות שימוש ברכב".

2. הנתבע הגיש כתב הגנה במסגרתו טען, כי במהלך המו"מ לקראת כריתת ההסכם מסר לתובע את כל הפרטים הרלוונטיים לגבי הרכב והודה כי אמר לתובע כי מצבו המכני של הרכב תקין. הנתבע טען, כי הבהיר לתובע כי הוא רשאי לקחת את הרכב לבדיקה במכון טרם רכישתו, אך התובע סרב לקחת את הרכב לבדיקה בטענה כי הוא רוצה לרכוש את הרכב באותו יום על מנת לנסוע ברכב לאילת.

הנתבע טען, כי התובע נסע עימו ברכב במשך שעה לפחות טרם רכישת הרכב וכי הוא התרשם כי התובע נהג בחוסר זהירות וכי יתכן כי התקלה ברכב ארעה עקב נהיגתו חסרת הזהירות של התובע בדרך לאילת.

הנתבע טען כי, נהג ברכב כשנתיים ללא כל תקלה בגיר וכי מכר לתובע רכב תקין מבחינה מכנית.

3. בדיון שהתקיים בתביעה, חזרו הצדדים על טענותיהם.

4. הלכה היא, כי על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. מידת ההוכחה הנדרשת מן התובע היא "עודף הסתברות". משמעות הדבר היא, כי על התובע להוכיח תביעתו מעבר לסבירות של 50% (ראה: קדמי, על הראיות, חלק רביעי, 2009, עמ' 1724).

בענייננו, על התובע מוטל הנטל להוכיח כי התקלה, אשר נתגלתה ברכב במהלך נסיעתו לאילת, הייתה קיימת כבר בעת רכישת הרכב מן הנתבע וכי הנתבע הציג בפניו מצג שווא בדבר תקינות הרכב בעת רכישתו.

5. לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות מצאתי, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח תביעתו.

התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי התקלה הייתה קיימת ברכב כבר בעת רכישתו.

יש לזכור, כי עסקינן ברכב משנת ייצור 2002 דהיינו, רכב אשר במועד רכישתו כבר היה בשימוש 11 שנים. משכך, האפשרות כי התקלה אירעה תוך כדי הנסיעה הארוכה לאילת (בשל אופן נהיגתו של התובע ברכב, או בשל היתקלות בעצם זר בכביש, או בשל היותו של הרכב ישן) הינה סבירה באותה מידה כמו האפשרות כי התקלה הייתה קיימת בעת רכישת הרכב.

התובע לא הציג לבית המשפט חוות דעת מומחה, אשר ממנה ניתן יהיה ללמוד מהי הסיבה לתקלה ועל כן, לא ניתן לקבוע מתי אירעה התקלה ואם הייתה קיימת עת רכש את הרכב.

6. אציין, כי גם אילו היה עולה בידי התובע להוכיח כי התקלה בגיר הייתה קיימת עוד בעת רכישת הרכב, הרי שהיה עליו להוכיח כי הנתבע ידע על התקלה והסתיר אותה מן התובע, תוך שהוא יוצר מצג שווא בפני התובע כי הרכב תקין לחלוטין.

הנתבע חזר וטען בדיון כי הרכב היה תקין לחלוטין עת נמכר לתובע וכי הרכב אף נבדק שבועיים לפני כן במוסך ולא נמצאו בו כל תקלות. בנסיבות אלו, התובע לא הרים את הנטל להוכיח את ידיעתו של הנתבע בדבר תקלה כלשהי בגיר הרכב (ככל שהייתה תקלה כזו) ואת טענתו כי הוצג בפניו מצג שווא.

7. ייאמר, כי גם אילו היה בידי התובע להוכיח כי בעת שרכש את הרכב הייתה קיימת תקלה בגיר וכי התקלה הוסתרה ממנו ע"י הנתבע, הרי שיש לזכור כי התובע הודה בדיון כי הנתבע הציע לו לקחת את הרכב לבדיקה טרם רכישתו, אך הוא סרב לעשות כן מחמת קוצר זמן. משכך, התובע לא התנהל כקונה סביר וזהיר בנסיבות אלו ולהתנהלות זו תרומה מכרעת לקרות האירוע.

8. אציין עוד, כי גם אילו הייתי מגיעה למסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את כל רכיבי תביעתו, הרי שהתובע לא הוכיח את גובה הנזק הנטען, שכן לכתב התביעה צורפה חשבונית תיקון בלבד אך לא צורפה קבלה בדבר תשלום עבור התיקון.