גורעאני(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

פסק דין

השופטת תמר שרון-נתנאל:

העתירה:

1.לפנינו עתירה מנהלית, נגד החלטת וועדת השחרורים בבית הסוהר דמון, שניתנה על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשמ"א-2001, ביום 17.9.13 (להלן: "הוועדה") ואשר דחתה את בקשתו של העותר, לשחרור על תנאי ממאסרו.

העותר מרצה מאסר ראשון, שהושת עליו, למשך 18 חודשים, בגין עבירות שב"ח, גניבה מרכב, נהיגת רכב ללא רישיון, , נהיגה פוחזת ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בהחלטה קצרה קבעה הוועדה:

"התנהגותו בכלא אמנם תקינה אך העבירות שעבר מצביעות על היותו מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור.

בנסיבות אלה, בהעדר כל תכנית טיפולית שיקומית, אנו דוחים את הבקשה לשחרור מוקדם".

טיעוני ב"כ העותר:

2.ב"כ העותר טוען, שהוועדה לא הביאה בחשבון מספר שיקולים רלבנטיים ובהם - גילו הצעיר של העותר, אשר היה בן 22 שנים בלבד בעת ביצוע העבירה, את עברו הנקי, כמו גם העובדה שזו הסתבכותו הראשונה בפלילים ואף לא נתנה משקל מספיק להתנהגותו התקינה בכלא, במשך כל תקופת מאסרו.

כן נטען שהוועדה התעלמה מכך שהעותר הודה, בזמנו, בעובדות כתב האישום המתוקן, הביע חרטה והתחייב שלא לחזור על מעשיו ומכך שמשפחתו של העותר הינה משפחה נורמטיבית - אחת מאחיותיו רופאה ואחות אחרת עובדת בסיעוד. הוא עצמו סיים 12 שנות לימוד. הוגשה אסופת מסמכים התומכים בנטען לעיל.

עוד טען ב"כ העותר, כי העותר הוא תושב שטחים ולכן, שלא באשמתו, לא יכולה להיות לגביו תכנית שיקומית.

טיעוני ב"כ המשיבה:

3.ב"כ המשיבה טענה, כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, באשר אין מדובר בהחלטה בלתי סבירה או בהחלטה שניתנה בחוסר סמכות.

לטענתה, הועדה שקלה את כל הנתונים הרלבנטיים ובראש ובראשונה, את מסוכנותו של העותר לשלום הציבור. לשיטתה, מעשי העותר, בהם הורשע, מצביעים בעליל על חשש כבד לשלום הציבור. זאת - משום השכיחות של גניבות רכב בישראל והעברתם לשטחים ובשל הפרת הערך של ציות לאנשי החוק, שהרי העותר נמלט מאנשי החוק וסיכן את המשתמשים בדרך.

עוד טענה, כין לא קיימת אופציה של פיקוח על תושבי שטחים וכי גם משום כך, החלטת הועדה סבירה ואין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה:

4.הנימוק היחיד שניתן על ידי הוועדה, לדחיית בקשת העותר לשחרור מוקדם, הוא חומרת העבירות בהן הורשע העותר המצביעות, לדעת הוועדה, על מסוכנותו ומצדיקות דחיית בקשתו, ללא שהוועדה התייחסה לנתונים רלבנטיים, נוספים, שהיו בפניה.

אכן, העבירות שנעברו על ידי העותר מעידות על מסוכנות, אך אין להתעלם משיקולים נוספים, רלבנטיים, עליהם הצביע ב"כ העותר בפנינו, אשר כולם, פרט לנתונים הנוגעים למשפחתו של העותר, היו בפניה. נטען בפניה, כי לעותר אין כל עבר פלילי וכי לא נעברו על ידו בכלא כל עבירות משמעת. והעותר עצמו הביע בפני הוועדה צער על מעשיו, סיפר שהוא התארס ועומד להתחתן והבטיח שכאשר ישתחרר ישהה עם משפחתו, לא ייכנס לישראל ללא היתר ולא יעבור עבירות.

כאמור - לא מצאתי בנימוקי הוועדה התייחסות לכל אלה.