גורן ואח' נ' בן עמי ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לסילוק הערעור שכנגד, על הסף.

2.המערער והמשיב שכנגד עותר למחיקת הערעור שכנגד על הסף, מהטעם שהנושאים "המובאים בערעור שכנגד אינם מבטאים זיקה נושאית וקשר ישיר לעניין הנזכר בהודעת הערעור הראשית". [להלן יקרא המערער והמשיב שכנגד: "המערער" והמשיב והמערער שכנגד: "המשיב"].

3.הערעור העיקרי הוגש ב- 14.11.13 ונקבע לשמיעה בפניי ב- 6.3.14.

המערער משיג בכתב הערעור על פסק-דין בימ"ש השלום בחיפה (השופט ש' לבנוני) בת"א 16067-01-10, אשר ניתן ב- 3.10.13 [להלן: "פסה"ד"].

בפסק הדין נדחתה תביעתו בגין ליקויי בניה נגד המשיב, קבלן שביצע עבורו עבודות שיפוצים בביתו שבעתלית. כן נדחתה בפסה"ד, התביעה שכנגד של המשיב, שהועמדה ע"ס 179,519 ₪.

הערעור שכנגד מטעם המשיב הוגש ב- 11.12.13, קרי לאחר שחלפו 45 ימים ממועד פסה"ד.

4.כמצוטט ע"י המערער בבקשה (מסע' 4 לפסה"ד), התביעה בבימ"ש השלום הושתתה על שלושה אדנים: האחד- עבודות שנכללו בכתב הכמויות ושולמו למשיב (ביתר), לפנים משורת הדין; השני- הוצאות שהוצאו לתיקון עבודתו הרשלנית של המשיב ובכלל זה, בעיקר, הכוונה לעבודות ריצוף שביצע; והשלישי - עוגמת נפש שנגרמה למערער.

התביעה שכנגד התבססה על שניים: עבודות נוספות, שתמורתן לא שולמה; והפסד הכנסות בתקופת שבה נעצרו העבודות, בשל צו הפסקת בנייה, עקב אי קבלת היתר בניה ורישוי כחוק.

הן הערעור והן הערעור שכנגד אשר בפניי, התייחסו בהתאמה, לדחיית התביעה ולדחיית התביעה שכנגד, על כל עילותיהן.

טענות הצדדים

5.בבקשה למחיקה על הסף טוען המערער כי המועד להגשת ערעור עצמאי מטעם המשיב, חלף עבר ובהתאמה, אין מקום לאפשר למשיב להעלות טענות אשר שונות באופן מהותי מהטענות שבבסיס הערעור העיקרי, כשכל מטרת הערעור שכנגד היא להביא לביטול דחיית התובענה שכנגד כפי שנקבע בפסה"ד. לטעמו, "ערעור שכנגד כשמו כן הוא: ניתן להעלותו רק בעניין שנזכר בהודעת הערעור הראשי".

6.המשיב טוען בתגובה כי את הדרישה ל- "אותו עניין" יש לפרש בהרחבה ודי להצביע על זיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפה בין הערעור שכנגד לערעור העיקרי. משכך, עותר המשיב למחיקת הבקשה וחיוב המערער בהוצאות.

דיון

7.בע"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות וביצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 256, בעמ' 263, נקבע:

"שלא כבעניין תביעה שכנגד, אשר בה די, כאמור, בזהות בין בעלי הדין לצורך האפשרות להגישה, הרי לגבי ערעור שכנגד נדרשים זיקה וקשר לעניין שנזכר בהודעת הערעור הראשי, כדי שתותר הגשתו של ערעור שכנגד. ההבדל בין שני העניינים מסתבר מאוד: אם התביעה שכנגד לא באה לעולם אלא כדי למנוע ריבוי משפטים בין אותם אנשים, וממילא קבעה סדרים כדי שבין אותם בעלי דין יתנהלו בצוותא חדא גם משפטים בעניינים השונים זה מזה, הרי ככל שהדברים אמורים לגבי ערעור שכנגד - לא כך הם פני הדברים. כאמור לעיל, בעצם האפשרות להגיש ערעור שכנגד מוענקת פריווילגיה למי שיכול היה לערער בערעור ראשי ולא עשה כן לחרוג מפרקי הזמן הקצובים לו להגיש ערעור רגיל, ופריווילגיה זו מהווה גם כעין שוט כלפי הצד שכנגד החפץ בהגשת ערעור ראשי מצדו. דין הוא, שזכות זו לא תהא כלפי כל עניין שלבו של המערער שכנגד חפץ בו, אלא בהיות הערעור שכנגד סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי, ולשם הגשמת מטרותיו - שומה עליו שיהא באותו עניין בו עוסק הערעור העיקרי" (ההדגשה שלי – ח.ה.).

עם זאת אכן נקבע כי יש לפרש את המונח "אותו עניין" בהרחבה. (ראו גם: ע"א 2579/11 בנק הפועלים בע"מ נ' סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ (ניתן 20.12.11)).

8.ומן הכלל אל הפרט –

ערעור המערער נסוב על דחיית תביעתו בגין ליקויי ריצוף, בגין תשלומים שנאלץ להוציא עבור עבודות שבהסכם ואותן לא ביצע המשיב, ובגין תשלומים ששילם ביתר, לפנים משורת הדין, עבור עבודות שנכללו בהסכם.

לעומת זאת הערעור שכנגד נסוב על עבודות נוספות, שלא נכללו בהסכם ותביעה להפסד השתכרות, במועד בו נעצרו העבודות.