גורמן נ' חברת אגד

פסק דין

התובע עותר לפיצוי כספי מן הנתבעת, זאת מאחר שלטענתו, בליל ה- 21/4/08, עם סיום עבודתו, המתין בתחנת האוטובוס בטבעון, לאוטובוס של הנתבעת, אשר בושש לבוא. בצר לו, נאלץ התובע ללון מחוץ לביתו באותו לילה, שכן לדבריו, לא היתה לו כל דרך להגיע לביתו.

בכתב התביעה, טוען התובע כי "חיכה שעות לאוטובוס" (שם, בסעיף 5). בפועל, בדיון, מסר התובע כי המתין לאוטובוס עד בוש, לטענתו משך שעה וחצי, ואז שב למקום עבודתו, בית האבות "דור טבעון" משם התקשר להזעיק מטפלת אשר תלון עם אשתו בביתו. התובע טען כי נאלץ לשלם למטפלת שתחליפו, בסמוך למיטת חולייה של אשתו וחרד כל הלילה למצבה הבריאותי הקשה של אשתו. התובע טען כי פנה אל הנתבעת, אולם לא היה שבע רצון מתשובותיה ומכאן תביעתו.

בדיון, מסר התובע כי שכר לאשתו שירותי מטפלת, משעה 22:30 באותו לילה ועד לשעה 8:30 למחרת בבוקר. לדבריו, שילם למטפלת סך של 500 ₪ עבור כך. התובע טען כי לא יכול היה למצוא פתרון אחר לנסיעה לביתו, מאחר שלא היה עימו כסף. התובע פירט בהרחבה את עגמת הנפש שחווה בעקבות ההמתנה הארוכה, בלילה קר, לאחר יום עבודה של 12.5 שעות. התובע הסביר כי הוא נוהג לצאת לעבודתו מדי יום בשעה 5:30 בבוקר ומסר כי המטפלת היתה עם אשתו עד השעה 8:30.

התובע לא הציג כל מסמך המעיד על אותו תשלום ששילם, לטענתו, עבור שירותי המטפלת.

מאישורים רפואיים שצירף התובע לתיק בית המשפט עולה כי אשתו נותחה בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר ביום 23/3/08 ונשלחה לשלושה חודשי חופשת מחלה.

הנתבעת הציגה מסמכי עיקוב מסלול נסיעתו של האוטובוס מהם עולה כי האוטובוס היה בחניון רמת הדסה. לדברי נציג הנתבעת, אירעה באוטובוס תקלה ועל כן לקח הנהג אוטובוס אחר, שהגיע אחריו, וביצע עימו את הקו, באיחור של חצי שעה. עם זאת, נוכח חלוף הזמן, לא יכולה היתה הנתבעת לאתר רישומים ממוחשבים אודות מסלול נסיעת האוטובוס באותו לילה והמועדים בהם עבר בתחנות השונות.

עוד טענה הנתבעת כי שלחה אל התובע, כפיצוי, שובר לרכישת כרטיסי אוטובוס בסך של 250 ₪ ושובר זה לא הוחזר אליה עד היום.

במהלך הדיון, הודה התובע כי השובר מצוי עודנו ברשותו.

עיינתי בטענות הצדדים בכתבי הטענות, בחנתי את המסמכים השונים שהוגשו וכן שמעתי בהרחבה את התובע, את נציג הנתבעת וכן את נהג האוטובוס. טענת התובע כי המתין לאוטובוס כשעה וחצי נסתרת בעדות נהג האוטובוס אשר טוען כי האיחור כולו הסתכם בכחצי שעה. מאחר שהן לתובע והן לנהג הנתבעת אינטרס ברור בסוגיה זו, ולא הובאו בפניי ראיות נוספות בעניין זה, הרי שנוכח השקילות בגרסאות הצדדים, אני קובעת כי לא הוכחה מידת האיחור של האוטובוס באותו לילה שבו אנו דנים.

ואולם, אין מחלוקת כי האוטובוס לא הגיע לתחנה במועדו וכי התובע המתין לו ונאלץ, בסופו של יום, ללון מחוץ לביתו.

בנסיבות אלה, סברתי כי על הנתבעת לפצות את התובע.

לא הוכחו בפניי הוצאות ישירות שנגרמו לתובע כתוצאה מאי-הגעת האוטובוס. לא הוכח כמה, אם בכלל, שילם התובע עבור המטפלת שלדבריו, שכר לאשתו ומעבר לכך, לא הוכחו נזקים.

לאור האמור, אני קובעת כדקלמן:

התובע ישיב לנתבעת בתוך 7 ימים את השובר שקיבל מן הנתבעת בסך 250 ₪.

בתוך 21 ימים ממועד קבלת השובר כאמור, תשלם הנתבעת לתובע סך של 1,000 ₪ כפיצוי כולל עבור אירועי אותו לילה וכן עבור הוצאות המשפט.

במידה שסכום זה לא ישולם במועדו, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 ימים.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.