גורין נ' מונה דלתא טורס בע"מ המתקראים טוס בזול ח.פ510897093 ואח'

פסק דין

1.בתאריך 11/10/11 רכשה התובעת, אצל נתבעת 1, שהינה סוכנות נסיעות, חבילת נופש זוגית "הכל כלול", בכרתים (להלן: "חבילת הנופש"), שאורגנה ושווקה ע"י נתבעת 2, ושילמה, בתמורה, סך של 4,875 ₪.

חבילת הנופש כללה טיסות מנתב"ג, ב- 14/10/11 וחזרה מכרתים, ב- 19/10/11, באמצעות חב' התעופה סאן – דור (להלן: "סאן דור").

2.בתאריך 18/10/11, בשעה 10.52, התקבלה במשרדי הנתבעת 2 הודעה ממרכז הטיסות ביוון, על שביתה שעומדת לפרוץ בשדות התעופה ביוון, למשך 48 שעות, החל מ- 18/10/11 בחצות. בשל ההשבתה הצפויה, הקדימה סאן דור את הטיסה חזרה לארץ ליום 18/10/11, שעה 22.40 והודעה על כך נמסרה לנתבעת 2 בשעות הצהריים. כמתחייב מהקדמת מועד הטיסה חזרה התארגנה נתבעת 2 להודיע ללקוחותיה, ששהו בכרתים והיו אמורים לחזור בטיסה של ה- 19/10/11, על הקדמת מועד הטיסה ועל שעת האיסוף מבתי המלון השונים.

3.לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, היא ו/או בן זוגה מר שמריהו גאפט, לא קיבלו מהנתבעת הודעה על הקדמת הטיסה ובשל כך הם נאלצו להישאר עוד לילה במלון, לקנות כרטיסי טיסה נוספים לטיסה חזרה לישראל ולשלם עבור מונית לשדה התעופה. לכן הגישה התובעת את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבעות לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מ"פספוס" הטיסה חזרה, המסתכמים, לטענתה, בסכום של 7,083 ₪, כמפורט בכתב התביעה.

4.לטענת נתבעת 1, כעולה מכתב ההגנה שהגישה, היא בסך הכל שיווקה את חבילת הנופש שסיפקה הנתבעת 2, אין לה שליטה על שינויים שנעשים, אם נעשים, ע"י הספק או ע"י חב' סאן דור. לכן היא עותרת לדחות את התביעה נגדה.

5.לטענת נתבעת 2, כעולה מכתב ההגנה שהגישה, הנציג שלה בכרתים, מר אייזק בן שמואל (להלן: "אייזק"), יצר קשר טלפוני עם התובעת ועם בן זוגה, הודיע להם על הקדמת הטיסה חזרה והם אמרו לו "...כי הם לא יספיקו להגיע בזמן וסירבו להגיע לטיסה חזרה ארצה למועד החדש שנקבע ע"י הנתבעת 2". לכן אין לתובעת ולבן זוגה אלא להלין על עצמם. נתבעת 2 גם חלקה על גובה הנזק הנטען. גם היא עותרת לדחות את התביעה.

6.מסכים אני עם טענת הנתבעת 1 כי לא מוטלת עליה כל אחריות לאשר אירע ולנזק שנגרם לתובעים. לכך הסכימה גם נתבעת 2, שנציגה מר ראובן ברי ביקש בישיבת יום 17/11/13 כי "אם ביהמ"ש ימצא שיש לנו אחריות כשלהי, שביהמ"ש יחייב רק את נתבעת 2".

7.אין חולקין כי משהוחלט להקדים את מועד הטיסה חזרה ארצה, בשל ההשבתה הצפויה (שבסופו של דבר לא התקיימה), מוטל היה על נתבעת 2 להודיע על כך לכל לקוחותיה שהיו אמורים לטוס בטיסה שהוקדמה. כאן המקום לציין שהיה לנתבעת די והותר זמן לאתר את כל לקוחותיה, לרבות התובעת ובן זוגה, ולהודיע להם על הקדמת הטיסה, שכן ההודעה על הקדמת הטיסה נמסרה לנתבעת 2 ע"י סאן דור ביום 18/10/12 בשעות הצהריים, והטיסה חזרה יצאה מכרתים בשעה 22.40.

למעשה המחלוקת העובדתית היחידה בין הצדדים, החשובה לצורך ההכרעה בתיק שבפניי, הינה בשאלה האם אייזיק הודיע לתובעת ו/או לבן זוגה על הקדמת הטיסה מבעוד מועד – אייזיק העיד כי הודיע להם טלפונית בסביבות השעה 14.00 – אם לאו.

לאחר ששמעתי את עדויותיהם של התובעת, של מר שמריהו גאפט ושל אייזיק, אני מחליט להעדיף את גירסתם של התובעת ושל בן זוגה, שהשאירו עליי רושם אמין, על פני גירסתו של אייזיק. אני מאמין לתובעת ולבן זוגה כי אייזיק כלל לא יצר איתם קשר ולא הודיע להם על הקדמת מועד הטיסה והדבר נודע להם באקראי עת התקשרו למלון, בסמוך לשעה 19.00, בהיותם בעיר אחרת במרחק של כ- 3 שעות נסיעה מהמלון, מה שלא איפשר להם להגיע בזמן לטיסה חזרה. נראה לי שאייזיק עשה לעצמו חיים קלים והסתפק בכך שהשאיר הודעות על הקדמת הטיסה בבתי המלון השונים בהם שהו לקוחות של נתבעת 2, והטיל על בתי המלון למסור את ההודעה לכל אחד מהלקוחות השוהים במלון. אני בדעה שלא היה די בכך. היה על אייזיק לצפות את האפשרות שחלק מלקוחותיה של נתבעת 2 נסעו לטייל אל מחוץ לעיר בה נמצא המלון בו שהו, והיה עליו לדאוג לטלפן לכל לקוח ולקוח ב5אופן אישי ולהודיע לו על הקדמת הטיסה, דבר שלא נעשה.

אני קובע כי בשל מחדלו של אייזיק, שלא טרח לטלפן לתובעת ו/או לבן זוגה, כדי להודיע להם מבעוד מועד על הקדמת מועד הטיסה חזרה, "פיספסו" התובעת ובן זוגה את הטיסה חזרה ולכן על הנתבעת 2 לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך.

8.נשאלת השאלה מה גובה הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מ"פספוס" הטיסה חזרה. כאן המקום להזכיר שבכתב ההגנה שהגישה נתבעת 2 היא גם חלקה על גובה הנזק הנטען. אתייחס להלן לכל אחד מפירטי הנזק הנטענים בכתב התביעה, בנפרד.

א.החזר הסכום ששילמה התובעת עבור רכישת כרטיסים לטיסה חזרה – אין חולקין כי בשל "פספוס" הטיסה חזרה נאלצה התובעת לקנות כרטיסים לטיסה אחרת. אין חולקין שהתובעת שילמה עבור הכרטיסים סך של 2,960 ₪. סכום זה זכאית התובעת לקבל חזרה מהנתבעת 2.

ב.החזר הסכום ששילמה הנתבעת עבור לילה נוסף במלון – כפי שכבר צוין לעיל, ההשבתה לא התקיימה בסופו של דבר והיו טיסות גם ב- 19/10/13. התובעת ובן זוגה חזרו ארצה בטיסה שיצאה מכרתים ב- 20/10/13. לא שוכנעתי שהם עשו מאמץ למצוא טיסה חזרה ב- 19/10/13. לכן, לדעתי, אין התובעת זכאית להחזר הסכום ששילמה עבר שהייה במלון בלילה של ה- 19/10/13.

ג.עלות נסיעה במונית מהמלון לשדה התעופה בכרתים – לטענת התובעת היא שילמה עבור נסיעה זו 300 ₪. לא הוצגה קבלה להוכחת טענה זו. כאן המקום לציין כי מאחר שהיה ברור לתובעת שהיא תתבע כי יוחזר לה סכום זה, היה עליה לבקש מנהג המונית קבלה ולשמור עליה כדי להציגה בבית המשפט. בהעדר קבלה, אין להוציא מכלל אפשרות שהתובעת ובן זוגה הגיעו לשדה התעופה בדרך אחרת, זולה יותר (כמו, למשל, אוטובוס או אמצעי תחבורה ציבורי אחר). לכן אני קובע כי הוצאה זו לא הוכחה.

ד.עלות שיחות טלפון מהנייד – להוכחת פריט נזק זה צירפה התובעת לכתב התביעה חשבונית של חב' אורנג' + פירוט השיחות הכלולות בחשבונית. לא שוכנעתי שכל השיחות היו מחויבות המציאות ו/או היו קשורות ל"פספוס" הטיסה. כך למשל, לא ברור לי מדוע היה צריך לנהל שיחה של 20 דקות עם מנוי 97298305306 (כנראה סוכנות הנסיעות, נתבעת 1) ביום 19/10/11.

בנסיבות המקרה, אני מעריך את הפיצוי המגיע לתובעת בגין פריט נזק זה בסכום של 1,000 ₪.

ה.עוגמת נפש – פריט נזק זה כלל לא הוכח. לא שמעתי מפי התובעת, בעדותה, ולו מילה אחת על עוגמת הנפש שנגרמה לה, כביכול. לא די לתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש. צריך גם להוכיח שנגרמה עוגמת נפש.

9.סיכומו של דבר, אני מחייב את נתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 3,960 ₪ (2,960 + 1,000) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 23/4/13 ועד התשלום המלא בפועל.