גורה ואח' נ' עופר

החלטה

הבקשה ועיקר טענות הצדדים :

1.בתיק זה הוגשה בקשה להטלת עיקול זמני, אשר כפי שנכתב בכותרת הבקשה, התבקש העיקול על פי סעיף 29 לחוק הבוררות. הבקשה נסמכה על פסק בוררות, שניתן ביום 10.1.2008, במחלוקות כספיות שהתגלעו בין הצדדים, אשר קבע כי על המשיב 3, אשר בין לבין, הלך לעולמו (להלן: "המנוח"), לשלם למבקשים סך של 381,239 ₪. עוד צויין בבקשה, כי הוגשה בקשה לביטול החיוב אשר בפסק הבוררות וכי על פי פסק דין שניתן ע"י כבוד השופט גרשון, בבימ"ש זה,ביום 5.4.2009, נדחו כל טענותיו של המנוח, למעט טענה אחת הנוגעת לזכות הטיעון ולכן הוחזר הענין לבורר, לדיון נוסף ולהכרעה על פי שיקול דעתו, אולם המנוח לא קידם את השמיעה הנוספת אצל הבורר ונקט סחבת בענין זה.

ביום 5.3.12 נעתרתי לבקשה והוריתי על הטלת עיקולים זמניים, כמבוקש. בהמשך הורחב צו העיקול גם על התמורה של מכירת זכויות המנוח במחצית דירה בפרויקט נשר (להלן: "הדירה"), שהיתה בבעלותו של המנוח ובבעלות שותפו (בחלקים שווים). העיקול הוטל אצל עוה"ד שטיפלו בעסקה, אולם מתשובתם עלה שלא מצויים בידיהם כספים.

2.לאחר שהוברר למשיבים, כי כספי התמורה הועברו על ידי המנוח למבקש (להלן: "אלון" או "המבקש"), שהינו אחד מבניו, ביקשו המשיבים להרחיב את העיקול על חשבון הבנק של אלון (להלן: "החשבון") ואכן התברר, כי התמורה עבור מכירת הדירה הועברה על ידי המנוח לאלון, בשני תשלומים, בהמחאות כדלקמן, אשר הופקדו בחשבוון:

א.סך של 50,000 ₪ הועבר ביום 18.1.12, בהמחאה לפקודתו של אלון.

ב.סך של 110,000 ₪ הועבר ביום 29.2.12 בהמחאה שנרשמה לפקודת המנוח והוסבה לאלון.

3.המשיבים טוענים, כי ההמחאות ניתנו לאלון על מנת להבריח כספים אלה מהנושים וכי לכן יש להותיר את העיקול הזמני, שהוטל על כספים אלה, על כנו.

בתצהירו ובדיון שהתקיים בבקשה ביום 22.4.12 טען אלון, שהינו בן 24, סטודנט באוניברסיטת באר שבע, כי הוא לא ידע כלל על החובות שחייב אביו וכי אביו, אשר חלה במחלת הסרטן (אשר התגלתה אצלו בחודש אוגוסט 2011 וממנה נפטר, למרבה הצער, ביום 28.3.12), נתן לו את הכספים במתנה, בשל מחלתו, על מנת שישמשו אותו בעתידו.

4.בהתאם למוסכם, בסיומה של ישיבת יום 22.4.12, המציא ב"כ המבקש לתיק בית משפט הודעה אליה צורף אישור הבנק על בעלות בחשבון ולפיו המבקש בלבד הינו בעלים ומורשה חתימה בחשבון.

כן הומצאו במצורף להודעה דפי חשבון הבנק לששת החודשים שקדמו לפטירת המנוח, בהם נראות הפקדות שתי ההמחאות, מושא ההליך דנן ובנוסף להן הופקדה בחשבון המחאה, על סך 150,000 ש"ח, שניתנה למבקש מסבו וסבתו, ביום 17.10.2011.

5.בתגובתם להודעה זו, הסבו המשיבים תשומת לב לכך שהחשבון נפתח באוגוסט 2011, לטענתם - סמוך להידרדרותו הכספית של המנוח, לכך שנפתחו גם חשבונות מטבע חוץ וחשבונות ניירות ערך, אשר לא הוזכרו עד כה על ידי המבקש ואף לא צורפו תדפיסיהם ולכך שמדפי החשבון עולות העברות כספים בעשרות אלפי שקלים אשר פשרן לא הובהר ואשר, לטענתם, מצביעות על כך, שהחשבון שימש בפועל את המנוח, לאחר שחשבונותיו עוקלו על ידי נושיו השונים.

המבקש השיב לתגובה זו וטען כי אין בה דבר מלבד השערות, תיאוריות והאשמות שווא. לדבריו אין כל רלוונטיות לקבלת הכספים מהסב ואף יש טעם לפגם בהטלת דופי בו או בסבו, בנסיבות הטרגיות שארעו למשפחה.

דיון ומסקנות :

7.אכן, נסיבות מחלתו של המנוח ופטירתו בתוך זמן כה קצר, הינן נסיבות טרגיות אשר ללא ספק גרמו וגורמות צער רב למשפחה ולא ניתן שלא לחוש אהדה למשפחה בכלל ולמבקש בפרט. עם זאת, אין מנוס מבדיקת הנתונים בראייה אובייקטיבית.

עיון בהסכם המכר מעלה, כי התמורה, בסך 160,000 ₪, שקיבל המנוח עבור מחצית זכויותיו בדירה, הינה תוצאה של "התחשבנות", כלשון ההסכם, שנערכה בינו לבין שותפו.

המסמכים שצורפו להודעת המבקש מיום 24.4.12 מעלים סימני שאלה שלא ניתן להם הסבר מספק בתגובת המבקש מיום 6.5.12.

לא ניתן על ידי המבקש כל הסבר (גם לא בתגובתו האחרונה), לכך שהוא פתח את החשבון רק בחודש אוגוסט 2011. בנוסף, הוא אף לא טרח להסביר את ההעברות הרבות של הכספים, בסכומים של אלפי שקלים הנראות בחשבונו, ואף לא הבהיר את אשר ראוי היה שיבהיר בנוגע לחשבונות המט"ח וניירות הערך אשר נפתחו על ידו במועד בו נפתח החשבון.

8.כעיקרון, בוודאי שאין פסול במתן סך של 150,000 ש"ח מסבו וסבתו של אלון (שהועברו, על פי הנטען בהודעה מטעם המבקש, לשם כלכלת המשפחה בשל מחלת המנוח), אולם העברות הכספים שבוצעו ממש באותו יום בו הופקד שיק זה, בסכומים של 17,000 ש"ח ו-53,033 ש"ח, אינן עולות בקנה אחד עם טענה לפיה שימש סכום השיק "לכלכלת כל המשפחה" וגם העברות מאוחרות יותר בסכומים גבוהים, שאינם עולים בקנה אחד עם הוצאות לכלכלה, כאמור – לא הוסברו.

9.אמנם, התברר שהמנוח לא היה מורשה חתימה בחשבון, אולם מוצאת אני ממש בטענת המשיבים לפיה עצם סברתו של אלון שהמנוח היה מורשה חתימה (ללא שניתן על ידו הסבר למתן הרשאה לאביו לפעול בחשבונו שלו) הינה, לכל הפחות, תמוהה, במיוחד לאור דבריו של אלון לפיהם הוא לא אוהב שמתעסקים לו בחשבון (עמ' 4 לפרו').