גור נ' מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי

פסק דין

השופט י' צלקובניק:

בפנינו ערעור כנגד גזר דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע (ס. נשיא, השופטת ד' בית אור), מיום 5.11.2012, לפיו הוטלו על המערער עשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל ושמונה חודשי מאסר מותנים למשך שנתיים.

המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, בגין אחריותו לגרימת מותה של ליאור זילברמינץ ז"ל, בת 21 במותה בהתהפכות טרקטורון (מסוג "פולריס"; להלן גם: הרכב), שהיה ברשותו ובבעלותו. בעת ההתהפכות נהגה בטרקטורון נגה מורג (להלן: מורג או הנאשמת) שהועמדה לדין יחד עם המערער בכתב אישום משותף. המנוחה ישבה מאחורי מורג בעת הנסיעה, עובר לתאונה, על מושב הטרקטורון.

המערער הורשע בנוסף, בכך שהתיר את הנסיעה בלא שמורג וליאור ז"ל חבשו קסדות, בניגוד לתקנה 39ג(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961; בכך שהתיר את הנהיגה בלא שלטרקטורון היה רישיון רכב בתוקף, בניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961; ובלא ביטוח חובה, בניגוד לסעיף 2(א) ו- (ב) לפקודת ביטוח כלי רכב מנועי (נוסח חדש).

בנוסף הורשע המערער בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

יצויין כי בבדיקת הטרקטורון לאחר התאונה, נתגלה כי מערכת הבלם האחורי לא פעלה (וכן מד האוץ של הרכב). למערער יוחסה תחילה, בגין כך, גם עבירה של הרשאת נהיגה ברכב שאינו תקין, לפי תקנה 306 לתקנות התעבורה, אולם עבירה זו נמחקה מכתב האישום לאחר שהתקבלה טענת ההגנה כי הוראת התקנה אינה מגלה עבירה זו (הכרעת הדין, פסקה 9).

הנאשמת הודתה במהלך ניהול ההוכחות, בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א- 1961, ונהיגה בטרקטורון ללא קסדה לפי סעיף 39ג(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, ונדונה, במסגרת הסדר טיעון, ביום 16.2.2011, לשישה חודשי מאסר מותנים למשך שנתיים וכן ל- 400 שעות של"צ.

נסיבות התאונה

האירוע הטראגי שהביא לקיפוח חייה של ליאור ז"ל, התרחש ביום 22.7.2005 בשעת צהריים. אותו יום הגיעו לביתו של המערער במושב פארן – בדרכם לחופשה באילת – המנוחה, מורג וכן שלושה מחבריהם: דנה נחמד שהינה קרובת משפחה של המערער, ואשר תיאמה עם המערער את הביקור לצורך נסיעה בטרקטורונים, עודד יוגב, ויוליה וינר.

לאחר תדריך קצר שניתן על ידי המערער כיצד לתפעל את הטרקטורון, יצאו בני החבורה לנסיעה בשני טרקטורונים, על גבי שבילי עפר מסומנים, ממושב פארן לכיוון נחל ברק; מורג, שהייתה חסרת כל ניסיון בנהיגת טרקטורון, נהגה בטרקטורון הראשון, בעוד ליאור ז"ל יושבת מאחוריה, כאשר השתיים אינן חובשות קסדות, ושעה שקיים איסור ברישיון הרכב לנסיעת נוסע נוסף, מעבר לנהג. עודד נהג בטרקטורון אחר בעקבות הטרקטורון עליו נהגה מורג, כאשר דנה ישובה מאחוריו, ואף שניהם אינם חובשים קסדות.

המערער הוביל את הנסיעה ברכבו, לפני הטרקטורונים, ויוליה נסעה עימו.

לאחר נסיעה של מחצית השעה לערך, איבדה מורג את השליטה על הטרקטורון, וסטתה עימו לצד ימין של הדרך. על פי דוח שערך בוחן התאונה, אבי מעוז, (ת/17), נסע הטרקטורון, לאחר הסטיה ימינה, מרחק קצר על גבי אבנים, הגיע ל"מדרגה" קטנה, שם התהפך לשטח קרקעי. ליאור ז"ל ומורג נזרקו לפנים, והטרקטורון נחת על גופן. עקב התאונה נגרמו לליאור ז"ל חבלות שונות בראש, בצוואר ובכתף, אשר גרמו לפקקת קרישי דם, ונזק חמור למוח, שהביא למותה ביום 26.7.2005, ארבעה ימים לאחר התאונה.

לאחר התאונה, הועברו ליאור ז"ל ומורג לרכבו של המערער, ומשם הוסעו לביתו, אליו הוזעק חובש המתגורר במושב, שהמליץ על העברתה של ליאור ז"ל לבדיקות בבית החולים "יוספטל" באילת. בעת היציאה לבית החולים, פנה המערער לבני החבורה, וביקשם, כי נוכח היעדר ביטוח ורישיון בר תוקף לטרקטורון, יימנעו מלמסור בבית החולים את נסיבות התאונה לאשורן, וידווחו דיווח שקרי לפיו המנוחה נפגעה עקב נפילה מאופניים, וזאת כדי למנוע פתיחת חקירה.

עם הגיעם לבית החולים, בשעה 16:00 לערך, מסר עודד בחדר המיון, דיווח שקרי, כפי שהתבקש על ידי המערער. ליאור ז"ל שוחררה מבית החולים לאחר כשעה, המשיכה בנסיעה לאילת, ואולם לאחר שחשה ברע, חזרה למחרת בטיסה לתל אביב, איבדה הכרתה לאחר ירידתה מהמטוס, הועברה לאשפוז בבית החולים "איכילוב", ולאחר ארבעה ימים, כאמור, נקבע מותה.

פסק הדין

המערער לא חלק בדיון שנערך בבית המשפט קמא על קיום הליקויים במערכת הבלם האחורי ובמד האוץ. המערער טען בעניין זה כי לא ידע על קיומם של הליקויים, לפני שהתיר את הנסיעה; בנוסף לא חלק על כך שהתיר את הנהיגה בלא שבוצעו לטרקטורון רישוי ומבחן שנתי, ובלא שחודש הביטוח של הרכב, במשך תשע שנים עד התאונה; עוד אישר כי איפשר למורג ולליאור ז"ל לנסוע ברכב ללא קסדות; המערער לא חלק גם על כך שהסעת המנוחה, נוסף על הנהגת, הייתה מנוגדת להוראות רישיון הרכב.

המערער הודה בנוסף, כי פנה לבני החבורה וביקשם תחילה להעלים את נסיבות הפגיעה במנוחה, נוכח כך שהטרקטורון לא היה מבוטח כאמור.

עם זאת, טען המערער, כי לא התקיים קשר סיבתי בין הליקויים המתוארים לקרות התאונה. המערער כפר גם בשיבוש מהלכי משפט.

בית המשפט קבע בפסק דינו, כי בכל אחד מהליקויים המתוארים, ובהצטברותם, בנוסף לחוסר ניסיונה של מורג בנהיגת הטרקטורון, היה כדי להביא לקרות התאונה, והמערער היה צריך לצפות את אפשרות אירועה של התאונה ואת תוצאתה.