גור-ארי ואח' נ' מחלקה לשירותים חברתיים - אבן יהודה

פסק דין

ביום 31.1.11 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. נושא התובענה, השבת אגרת שמירה שגבתה המשיבה לטענתם שלא כדין מהקבוצה, מחזיקי נכסים בני חיוב באגרת שמירה בתחום המשיבה, ששילמו אגרת שמירה במהלך 24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה (להלן: "בקשת האישור" ו"החוק", בהתאמה).

בדיון שהתקיים לפניי ביום 7.3.12 אישר ב"כ המבקשים כי המשיבה חדלה מן הגבייה בפועל מייד עם כניסתו לתוקף של החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2011 ביום 4.4.11 (להלן: "חוק התיקון"). הוא גם הודיע שהוא מסכים לקבלת הודעת החדילה בכפוף לפסיקת מותב זה בת"צ (מח'-מרכז) 27755-06-11 אדרי נ' המועצה המקומית שהם (13.11.11) (להלן: "עניין אדרי"), שם קבעתי כי חדילה מגבייה משמעותה אינה רק חדילה מהשתת תשלומים, אלא חדילה מוחלטת מגבייה של התשלומים, דהיינו - גם מחובות שהתגבשו עובר לחדילה אך טרם נגבו (להלן: "חובות עבר").

המשיבה ביקשה שהות להודיע אם היא חדלה בהתאם לפסיקה בעניין אדרי. לעניין פסיקת ההוצאות טען ב"כ המשיבה כי נוכח קיומה של חדילה סטטוטורית, קרי חדילה שארעה עקב התערבות המחוקק שהכשירה את הגבייה (ר' לעניין זה רע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין (13.2.11)), אין מקום לפסוק הוצאות (הכוונה הייתה כנראה לגמול ושכר טרחה - מ' נ').

ביום 12.7.12 הודיעה המשיבה כי היא מקבלת את המלצת בית המשפט נוכח הפסיקה בעניין אדרי, והמציאה תצהיר של גזבר המשיבה שהחדילה תחול גם על חובות עבר. בתצהיר, מאשר הגזבר כי המשיבה מסכימה לחדול מגביית חובות עבר בגין אגרת שמירה, שנוצרו ערב כניסת חוק התיקון לתוקף, וכי חדלה בפועל מגבייתם. הגזבר הצהיר כי בכך ויתרה למעשה המשיבה על חובות בסכום של כ- 498,000 ש"ח.

ביום 29.7.12 הודיע ב"כ המבקשים כי הוא מברך על הודעת המשיבה, וכי למעשה המשיבה חדלה מגבייה כבר מיום 1.3.11.

דיון

עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה תביעת השבה כנגד רשות. על מקרה מעין זה חלות ההוראות המיוחדות שנקבעו בסעיף 9 בחוק, שזו לשונו:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג) החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא -

(1) על אף הוראות סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב);

(2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23".

נוכח הודעת המשיבה והצהרת גזבר המשיבה, לפיהן המשיבה חדלה מגבייתם של חיובי אגרת שמירה שמקורם במועד שקדם ליום 4.4.11, לרבות חובות שטרם נגבו - אני מקבלת את הודעת החדילה על פי הוראת סעיף 9(ב) בחוק. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - נדחית.

סעיף 9(ג) בחוק מפנה לשיקולים הקבועים בסעיפים 22(ב) ו-23 בחוק לצורך הכרעה בעניין פסיקת גמול ושכר טרחה.

סעיף 22 (ב) בחוק קובע:

"בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".