גועבה נ' שגב

פסק דין

התובע הגיש בקשה לביצוע שטר כנגד הנתבע. במסגרת הבקשה טען התובע כי הוא אוחז בשיק בחתימת הנתבע על סך של 2000 ₪ שזמן פירעונו 15.11.04 ("ההמחאה"). בהסכמת הצדדים התקבלה ההתנגדות.

לאחר ששמעתי את עדות התובע והנתבע, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. אפרט את הטעמים העיקריים למסקנתי.

ראשית, משום שההמחאה המקורית שהוצגה במהלך הדיון נחזתה להיות נטולת חתימה.

שנית, עיון בהמחאה מלמד כי התובע איננו אוחז כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן גם: "הפקודה") (ס' 1 לפקודה), באשר אין מדובר בשטר למוכ"ז ולדברי התובע עצמו אין הוא הנפרע על פי ההמחאה. יתרה מזו, אף בהתעלם מכך שעל ההמחאה נכתב "למוטב בלבד" לא הוכח כלל שהנפרעת הסבה את ההמחאה לתובע. התובע לא טען כי הנפרעת הסבה את ההמחאה אליו בחתימתה. למעשה הוא כלל לא ידע לזהות אם הכיתוב המופיע בגב ההמחאה הוא בגדר חתימה וככל שעסקינן בחתימה האם מדובר בחתימת הנפרעת, אף שנוכח טענתו כי הנפרעת היא אשת שותפו לא היתה כל מניעה שיבדוק את הדברים. יצוין כי גם בתצהיר הנוסף שהוגש ע"י התובע מטעם מי שנטען להיות שותפו לא נטען דבר לעניין חתימת היסב. דומה שדי היה בכך כדי להביא למסקנה כי התובע לא עמד בנטל להראות את יסוד האחיזה עליו השתית לכתחילה את הבקשה לביצוע.

משהתובע איננו בגדר אוחז ממילא אין הוא יכול להיות אוחז כשורה. לעניין זה יוסף עוד כי מעדות התובע עולה כי קיבל לידיו את ההמחאה כאשר שם הנפרע חסר. שיק כאמור, החסר את שם הנפרע, איננו בבחינת שטר (ס' 3 לפקודה) וממילא אין לומר שהתובע נטל לידיו שטר שהוא "שלם ותקין על פי מראהו" (ס' 28 לפקודה), וגם מטעם זה אין הוא יכול להיות אוחז כשורה (ע"א (ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן [פורסם בנבו, 1.2.2006]).

כאמור, די באמור כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשת הביצוע שנסמכה על אחיזה בשטר.

שלישית – ונוכח העילה שביסוד בקשת הביצוע, אף מעבר לנדרש – בנסיבות העניין אין לראות בתובע כמי שמחזיק כדין בשטר ואשר יש לו עילת תביעה מכוחו.

זאת, משום שלא עלה בידי התובע להראות כיצד הגיע השטר לידיו. גרסתו בעניין זה לא היתה מהימנה עלי. הגרסא שהציג התובע היתה חלקית וחסרה. התגלעו בה סתירות (למשל, בין האמור בס' 5 לתצהירו לבין האמור בעדותו, ובין האמור בס' 3 לתצהירו לבין האמור בס' של התצהיר הנוסף שהוגש על ידי מי שנטען להיות שותפו). גרסתו העלתה תהיות (למשל בעניין חוסר היכרותו עם חתימת מי שנטען להיות שותפו, וחוסר היכרותו את אשת השותף הנטען – היא הנפרעת בשיק!). לכך יש להוסיף כי הגרסה הועלתה באורח כללי וסתמי, תוך שהוחסרו ממנה פרטים מהותיים (למשל, פרטים ממשיים של מי שממנו התקבלה, לפי הטענה, ההמחאה), ומבלי שהובאו מסמכים כלשהם לתמיכה הן בנסיבות קבלת ההמחאה (למשל, המסמכים בקשר להשכרת הדירה שבקשר אליה ניתנה לפי הטענה ההמחאה) והן לתמיכה בדבר עצם הפקדת ההמחאה והמועד בו נעשתה. סופו של יום, משנשמטה הקרקע תחת גרסת התובע, נותרה הנסיבות שבהן התגלגלה ההמחאה לידיו עלומות, סתומות ובלתי ברורות. ממילא לא עלה בידי התובע להראות כי הוא מחזיק בשטר כדין. לשון אחר: התובע לא הוכיח את הנתונים העובדתיים והמשפטיים המבססים את זכותו בשטר, כנדרש ממי שאיננו בגדר אוחז ואשר מבקש לתבוע על פי השטר (ר' ע"א 537/89 רמטקס ביח"ר לאריגה בע"מ נ' rainbow window fashion inc, פ"מ מו(4) 573 (1992)). לכל אלה יש להוסיף את השיהוי – הכבד – שדבק בתובע אשר התמהמה קרוב לשבע שנים קודם להגשת בקשת הביצוע, שיהוי אשר לא ניתן לו הסבר מניח את הדעת.

יצוין עוד, כי בנסיבות העניין, כאשר אין חולק שהתובע והנתבע הם צדדים רחוקים לשטר, ומשמדובר בהמחאה שעליה כיתוב "למוטב בלבד", ממילא נראה כי ההמחאה אינה עבירה וגם בשל כך לא קנה בה התובע – שאינו הנפרע – זכות.

משכך- דין התביעה להידחות, וזאת אף מבלי להיזקק ליתר הטענות שהעלה הנתבע.

תיק ההוצאה לפועל נושא ההתנגדות (תיק 03-26627-11-8) ייסגר.

התובע יישא בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עורך דינו בסך כולל של 1000 ₪.

ניתן היום, י' סיון תשע"ב, 31 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: