גוסלן טל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.ביום 28.6.09 הגיש התובע, באמצעות ב"כ, כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע מ- 14.8.08, הדוחה תביעתו לתשלום ד"פ בגין ארוע מ- 28.4.08, לפי סעיפים 81-80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 ("החוק"), משהארוע לא התרחש תוך נסיעה ממעונו לעבודה ומשעסקינן בסטייה של ממש, משעסק בענייניו האישיים.

2.בכתב הגנתו (5.8.09) עתר הנתבע לדחיית התביעה, משאין עסקינן בפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

3.ביום 20.8.09 הגיש התובע תצהיר עדות מטעמו, ביום 20.9.10 הועבר ההליך להוכחות.

ביום 10.7.11 נשמעה בפנינו עדות התובע ובתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים טיעוניהם.

4.ולהכרעתנו –

א.אין חולק כי התובע יצא ממעונו, שלא בדרכו לעבודה.

כך, התובע המתגורר בכפר נטר ואמור היה לעבוד באותו יום בת"א (בשעה 20:00) נסע לפ"ת, לטענתו, ע"מ לקחת אופנוע שרכש יום קודם ושגרר (ביום התאונה) לחבר בפ"ת, ע"מ שזה יתקן אותו כך שיוכל לנסוע עמו לעבודתו.

אין חולק כי התאונה ארעה בפ"ת (ברח' יד לבנים) וכי התובע פונה באמבולנס מפ"ת ב- 20:15 לבי"ח בילינסון שם התקבל ב- 20:41.

יצויין כבר עתה כי ספק בעינינו אם היה מקום לטענה בדבר "ריפוי הסטייה" שהרי עולה עפ"י הנתונים דלעיל כי מפגיעתו, בנסיעה באמבולנס, נדרש פרק זמן של כ- 25 דקות – רק לנסיעה בתוך פ"ת. ספק איפוא, אם יכול היה להגיע לעבודה בת"א, ברח' בן יהודה בשעה היעודה (20:00) כטענתו, גם בתצהירו וגם בתביעה לביה"ד – כשהתאונה ארעה, לשיטתו, ב- 19:50!

עוד ראוי לציין, בהקשר זה, כי חרף טענת המעסיק בנ/6 לפיה ארעה התאונה ב- 20:05 (כשאמור היה לעבוד משעה 20:30) – טענה הזהה לטענתו בנ/5 – למשטרה דווח על פגיעה ב- 19:50, בטופס בל/250 צויין כי התאונה ארעה ב- 20:00 ואילו בתצהירו טען כי הפגיעה ארעה ב- 19:30 לערך! (כך נטען גם בתביעה לביה"ד).

משמע, גם בהקשר זה "קשה" לקבל הטענה בדבר "ריפוי הסטייה", אך משום שהיה, לטענתו, כבר בדרכו שלאחר הסטייה, לעבודה.

ובהקשר זה נציין כי בתביעה למל"ל מ- 5.6.08 נטען כי התאונה ארעה ב- 19:50.

עוד נפנה לכך כי בת.ר.ר.נ.ע. נטען כי התאונה ארעה ב- 20:00 (מנגד, בהודעתו לחוקר המל"ל טען כי אמור היה להתחיל לעבוד ב- 20:30).

ב.לראשונה בחקירתו הנגדית טען התובע כי יצא מביתו לחבר בפ"ת בשעה 17:00. ראויה נקודה זו לציון לאור העבודה כי מצא לציין בתביעה לביה"ד ובתצהירו, כי ב- 15:30 הודיע החבר כי האופנוע מוכן (אך לא "מצא" לטעון מתי יצא לדרכו).

בהודעתו ציין כי נסע לחבר "בשעות אחר הצהריים" וכי "ישבתי אצל החבר כ- 3-4 שעות עד לשעת היציאה לכיוון ת"א מקום עבודתי בערך בשעה 19:50 התחלתי להתכונן לנסיעה לת"א לעבודה."

מדבריו אלה עולה ברורות כי התובע לא הגיע לחבר ולקח את האופנוע ומיד נסע לעבודתו!

גם אם נקבל גירסתו לפיה ב- 17:00 יצא מכפר נטר לפ"ת (ואף אם נקבל כי בכוון נסיעתו יש עומס) – אין זה "אפשרי" כי רק ב- 19:30/19:50 יצא לעבודתו כך שיתחיל בשעה 20:00 – אלא שבזמן הביניים פשוט "בילה" אצל החבר לענייניו ולא לצורכי "אסוף האופנוע" (כעולה מהודעתו לחוקר המל"ל!).

ברי כי ע"מ להגיע מכפר נטר לפ"ת ומפ"ת לת"א – לא נדרשו לתובע כ- 3 שעות! בפועל, אף הוא לא ממש טוען כך בפנינו.

כך מובן מהודעתו לחוקר הנתבע כי ישב אצל החבר כ- 3-4 שעות עד לשעת היציאה לכוון ת"א – גם בכך די כדי דחיית תביעתו, אף לו קיבלנו גרסתו (שלא ממש הוכחה) לפיה יצא לפ"ת מביתו בשעה 17:00.