גונן נ' ורנר

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 12.10.10 שניתן על פי צד אחד, בהעדר התייצבות מטעם הנתבע (להלן: "הבקשה" ו"פסק הדין", בהתאמה).

עסקינן בבקשה לביצוע שיק על סך נומינאלי של 9,850 ₪ שהוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בירושלים ואשר דיון בהתנגדות הנתבע בעניינו נקבע במעמד הצדדים. משלא התייצב הנתבע, כאמור, ניתן פסק הדין נגדו.

הנתבע טוען כי לא קיבל לידיו הזמנה לדיון ולפיכך לא התייצב. לגופם של דברים, טוען המבקש בתצהיר שתמך בבקשה, כמו בתצהיר שתמך בהתנגדות, כי מדובר בשיק שניתן כערובה, הואיל וגרם לנזק במוניתו של התובע בעת נהג בה. מאחר שהתובע הגיש תביעה כנגד המעורבים בתאונת הדרכים ובמסגרתה תבע סך כולל של 7,603 ש"ח (כעולה מהתצהיר שתמך בבקשה לביטול פסק דין), ברי כי אין התובע זכאי לסכום הנקוב בשיק הנגבה לשיטתו ביתר, במיוחד שעה שלזכות התובע נפסק תשלום בסך 1,521 ש"ח מאת המעורבים הנוספים בתאונה. עוד טוען הנתבע בבקשה (במובחן מבהתנגדות), כי התובע לא גילה לו שהמונית נשוא ההליכים שלפני לא היתה מבוטחת בביטוח מקיף. כל אלה, מחייבים, לטענת הנתבע, את המסקנה כי יש לבטל את פסק הדין.

נקבע מועד לדיון בכלל הבקשות (לרבות במידת הצורך בהתנגדות לביצוע השיק), ואף התבקשה תגובת התובע.

התובע מתנגד לבקשה הואיל ולשיטתו, אין טעם של ממש שיש בו כדי לרפא את מחדלו של הנתבע מלהתייצב לדיון. בתגובתו מיום 04.05.11, הדגיש התובע כי ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת הנתבע. במעמד הדיון הוסיף התובע וטען כי אין מדובר בשיק שניתן כערובה, כי אם בשיק שנועד לתשלום יתרה בגין הנזק שנגרם למונית כמו גם בגין סכומים שונים שחב הנתבע לתובע עבור שכירת המונית והשימוש בה. לא התבקשה חקירת הנתבע.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, וכך גם ההתנגדות, אולם זאת לצד פסיקת הוצאות התובע ובתנאים הנוספים שיפורטו להלן.

עיון ברישומי התיק מגלה כי הזמנה לדיון נשלחה לכתובתו של הנתבע אולם לא נדרשה על ידו. הנתבע אף לא הכחיש כי עסקינן בכתובתו. בנסיבות אלה, ברי כי המסגרת הנורמטיבית לדיוננו הינה ביטול מחמת שיקול דעת בית המשפט, ובנסיבות אלה, יש לבחון הן את הטעם במחדל הדיוני והן את סיכויי ההגנה לגופם, כשהנימוק השני הוא אף המשמעותי יותר (לעניין זה השוו ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פד"י ח, 395; ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פד"י מז (4) 133, 139; ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני פד"י מח (1) , 830 ).

שעה שהנתבע לא דרש את ההזמנה , יש לראות בכך מחדל שמשמעותו רשלנות (גם אם רשלנות חמורה של הנתבע), ולא זלזול בבית המשפט, שעה שאי דרישת דבר הדואר, אין בה כדי ללמד על כך שהנתבע עצמו היה מודע במישרין לדיון שנקבע ובחר שלא להתייצב.

בנסיבות אלה, יש לבחון את סיכויי טענותיו לגופם. שעה שאין מחלוקת שפסק הדין מיום 29.04.2007, שניתן בתביעת התובע נגד נהג הרכב האחר ובעליו קצב את נזקי התובע בסכום נמוך מסכום השיק, יכול ובסופו של יום (ככל שתינתן לנתבע רשות להתגונן ובכפוף לאמור להלן), יינתן פסק דין שונה כנגד הנתבע מזה שננקב בסכום השיק. בנסיבות אלה, שעה שהתובע עצמו לא פירט בתגובתו או בדיון נזק קונקרטי העלול להיגרם לו כתוצאה מהעדפת אינטרס בירור התובענה לגופה על פני האינטרס שלו בדבר סופיות הדיון, יש מקום לבטל את פסק הדין.

לצד זאת, יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך כולל של 1,300 ₪.

באשר להתנגדות עצמה. בתצהיר שתמך בהתנגדות לביצוע השיק לא חלק הנתבע על מעורבותו בתאונה הנטענת, אולם טען שלדעתו עליו לשלם לכל היותר כ- 4,500 ₪ בגין כך. רק בתצהיר שתמך בבקשה ביקש הנתבע להטיל אחריות בסכום לא קצוב על התובע בכך שלא יידע אותו על היעדר כיסוי ביטוחי מקיף למונית בה נהג, והוסיף טענות מהן משתמע, כי לכל היותר עליו לשאת בהפרש הנזק שנפסק ביום 29.7.04 שלא נשאו בו הנתבעים האחרים. לא מצאתי הנמקה של ממש לפער שבין הודאתו, לכאורה, של הנתבע בנזקים גלל התאונה ובין טענותיו הנוספות בבקשה עצמה, שלא נטענו קודם לכן. הנתבע אף לא הבהיר בשום דרך מה היו התנאים הקונקרטיים שהוסכמו, לשיטתו, לפירעון השיק (שהרי גם שיק "על תנאי", יכול וייפרע, לכשיתקיים התנאי). זאת ועוד: גם בתצהיר שתמך בבקשה לביטול פסק הדין הובהר כי היו הסכמות בין הצדדים בדבר תשלום בגין גובה הנזק שנגרם למונית, כך שהלכה למעשה יקשה על הנתבע להתגונן מפני התביעה השטרית בטענה לפיה איננו חייב דבר לתובע (ראו בפסקה ז.4 לתצהיר הנ"ל). מנגד, במיוחד בהתחשב בכך שעסקינן בצדדים קרובים לשטר ובכך שאליבא דהתובע בדיון הסכום שנתבע על פי השיק כולל רכיבים נוספים הקשורים עם מערכת היחסים שבין הצדדים (ולא רק רכיבים כספיים בגין התאונה) שלא פורטו עת הוגשה הבקשה לביצועו , אין מקום לחסום את הנתבע מפני הבאת עניינו בפני הערכאה הדיונית בגין מלוא סכום השיק, בכפוף להפקדת ערובה של ממש, אשר תביא בחשבון את היעדר המחלוקת העובדתית לעניין מעורבותו של הנתבע בנזק שנגרם למוניתו של התובע. כפועל יוצא, תתקבל ההתנגדות, העניין יועבר לסדר דין מהיר ותינתנה הוראות דיוניות מתאימות ככל שיפקיד הנתבע סך של 4,500 ₪ תוך 30 יום בקופת בית המשפט.

בשולי הדברים אעיר, כי השיק הוגש לביצוע כנגד שני חייבים. בפני בית המשפט הונחה התנגדות מטעמו של המבקש בלבד, אולם הבקשה לביטול פסק הדין התייחסה לשני החייבים כאחד, שעה שמטעמו של החייב הנוסף לא הוגשה התנגדות וממילא לא ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות. כפועל יוצא, הלכה למעשה אין בפני בית המשפט כל בקשה של ממש מטעמו.

לסיכום:

א. הבקשה לביטול פסק דין מתקבלת.

ב. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך כולל של 1,300 ₪.

ג. ככל שיפקיד הנתבע בקופת בית המשפט סך של 4,500 ₪ תוך 30 יום, תתקבל ההתנגדות לביצוע

השיק, התובענה תתברר בסדר דין מהיר ותינתנה הוראות דיוניות מתאימות.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"ב, 30 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: