גונזלס גארסיה ואח' נ' ועדת ההשגה לזרים בירושלים ואח'

פסק דין

העתירה שבכותרת – עניינה שאלת מעמדו של העותר 1 בישראל. זאת, מכוח נוהל 5.2.0036 של המשיבים העוסק במתן מעמד להורים של חיילים. לאחר שסורבה בקשה בעניין זה (נספח ב' לעתירה – החלטה מיום 29.2.2012), הוגשה השגה בנדון לוועדת ההשגה לזרים. העתירה לבית משפט זה הוגשה ביום 11.6.2013 בטענה שהדיון בוועדת ההשגה לזרים אינו מתקדם ובחלוף כמעט שנה מאז שהוגשה ההשגה, לא מוגשת תגובה מצד המשיב 2 לוועדת ההשגה לזרים. התבקש בעתירה לאור זאת, להורות לוועדת ההשגה לזרים לתת החלטה סופית בהשגה ולחלופין – להורות על הענקת מעמד חוקי לעותר 1.

בהודעה שהוגשה מטעם המשיבים ביום 29.7.2013, התבקש לדחות את העתירה על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת. בהודעה צוין שביום 20.6.2013 התקבלה תשובת משרד הפנים להשגה. ומעבר לכך, חלה התקדמות נוספת בהליך לפני ועדת ההשגה לזרים שכן הוגשה תגובת העותרים לתגובת המשיבים בהשגה (ביום 24.7.2013) ואף ניתן למשיבים להגיב לתגובה אחרונה זו. העותרים הגיבו להתפתחויות אלה. הם טענו שהעתירה אינה מוקדמת ושהיא הוגשה לאחר עיכוב רב בוועדת ההשגה לזרים. התבקש להותיר את העתירה תלויה ועומדת ואף לקיים בה דיון לגופו של עניין ולכל הפחות להמתין עד לקבלת החלטה סופית של ועדת ההשגה לזרים. בהמשך להחלטה נוספת שניתנה על ידי בית המשפט, הובהר על ידי המשיבים (ביום 8.9.2013) שלא אמורה להינתן עוד תגובה של המשיבים לוועדת ההשגה לזרים שכן כל טענות המשיבים הובאו כבר לפני הוועדה. ועוד צוין שהתקיים הליך נוסף בבקשת הבהרה שהגישו העותרים ואף ניתנה תגובה לה. נטען אשר על כן שהדיון בעתירה התייתר והעתירה מיצתה את עצמה. יש מקום לפי הנטען להמתין להחלטה סופית בוועדת ההשגה לזרים.

לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא שבעת הזו אין הצדקה להותיר את העתירה תלויה ועומדת בבית משפט זה ויש להורות על מחיקתה. אכן, העתירה הוגשה בטענה שההליך בוועדת ההשגה לזרים אינו מתקדם. אולם נוכח ההתפתחויות שלאחר הגשת העתירה, כמו גם הודעת המשיבים שאין להם טענות נוספות הצריכות להיות מובאות לפני ועדת ההשגה והתיק בשל להכרעה, הרי שאין מקום להכריע בשאלת המעמד בישראל לגופו במסגרת העתירה לבית משפט זה ויש לאפשר לוועדת ההשגה לזרים לקבל החלטה סופית בהשגה, והכל בגדר חובת מיצוי ההליכים. ער אני לכך שהתבקש לתת סעד המחייב את ועדת ההשגה לתת החלטה; אולם בין הגשת העתירה לבין העת הזו חל שינוי נסיבות במובן זה שהוגשו כל הטענות. במובן זה, ובנסיבות המקרה שלפניי, יש לאפשר כעת לוועדת ההשגה לקבל החלטה סופית בנדון – וחזקה עליה שתעשה כן בתוך פרק זמן סביר הלוקח בחשבון גם את הזמן הרב שחלף עד לעת הזו.

במובן זה, העתירה דנן מיצתה את עצמה ודינה להימחק. למותר לומר שאין מקום לקבל את עמדת המשיבים שלפיה יש מקום לחייב את העותרים בהוצאות משפט בנסיבות אלה. נוכח העיכוב הממושך, והעובדה שהתגובה לוועדת ההשגה הוגשה רק לאחר הגשת העתירה לבית משפט זה, הרי שמדובר בעתירה מוצדקת שהוגשה בלא שיהוי ותוך מיצוי ההליך כאמור במובן זה שהגשת התגובה לוועדת ההשגה באה בעקבות העתירה וכתוצאה ממנה. במצב דברים זה, מקובלת עליי בקשת העותרים לחייב את המשיבים בהוצאות בנסיבות המקרה (בקשה שבאה עוד בתגובה מיום 19.8.2013 וכנגד עמדת המשיבים; וכשלאחר מכן באה הודעה נוספת מטעם המשיבים שבה הם שבו וביקשו לחייב דווקא את העותרים בהוצאות).

כפי שצוין גם באסמכתאות שהובאו מטעם העותרים בעתירה, מצב דברים זה שבו מוגשות עתירות לבית המשפט רק לשם קידום ההליך שמתעכב זמן רב מאוד בוועדת ההשגה לזרים; וכאשר העותרים מחוייבים להמתין המתנה ממושכת להחלטה בוועדה לשם עמידה בחובת מיצוי ההליכים – מצב דברים זה כאמור מעורר קושי והוא מכביד שלא לצורך על כל הנוגעים בדבר. מדובר הן בהכבדה על העותרים ועל זכותם שעניינם יתברר תוך זמן סביר (אם לא מעבר לכך בכל הקשור לנזקים עקיפים שנגרמים להם); הן בהכבדה על הרשות המינהלית שנדרשת לנדון בהליכים שונים ונפרדים; והן בהכבדה על בית המשפט ועל זמנו המוגבל ממילא.

בשקלול כלל נסיבות המקרה שלפניי, העובדה ששאלת המעמד לגופה לא התבררה בבית משפט זה, כמו גם שהתייתרות ההליך בה תוך זמן קצר יחסית ובלא צורך בדיון – נקבע בזאת שעל המשיבים לשאת בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות העותרים בסך 5,000 ₪. האגרה ששולמה – ככל ששולמה – תושב בניכוי הסכום הקבוע בתקנות.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: