גומה ואח' נ' עיריית חדרה

החלטה

הבקשה :

1.המבקשים עותרים למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה, בערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט נאסר ג'השאן), בת.א. 23747-01-10, מיום 8.8.11, במסגרתו דחה בית משפט קמא, את תובענת המבקשים למתן צו עשה, המחייב את המשיבה להקצות להם דוכן בשוק החדש בחדרה, במקום לו הם טענו – דוכן מס' 66 דווקא. בימ"ש קמא קבע, כי מאחר שזה היה הסעד היחידי לו טענו המבקשים, הוא דוחה את תביעתם, תוך חיובם בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

המבקשים אוחזים בפסק דין הצהרתי, שניתן ע"י בימ"ש השלום בחדרה, בתיק ה.פ. 120/08 ובו נקבע כי הם זכאים לקבל דוכן בשוק החדש בחדרה, שוק שהוקם לאחר שהשוק הישן נהרס בפיגוע חבלני. לאחר שהמשיבה סירבה למסור להם את הדוכן הספציפי אותו ביקשו (דוכן מס' 66), פנו הם בתביעה נוספת לבימ"ש השלום בחדרה, בעתירה כי ביהמ"ש יורה למשיבה למסור להם דוכן ספציפי זה.

כאמור - בפסה"ד, עליו הוגש ערעור זה, קבע בימ"ש השלום בחדרה, כי המבקשים לא הוכיחו זכותם לדוכן ספציפי זה ודחה את התביעה.

2.אגרת הערעור, בסך 1,317 ₪ שולמה ע"י המבקשים ובבקשה זו טוענים הם, כי אין ביכולתם להפקיד את הערבון.

לבקשה צורף תצהירו של המבקש 2, נחום גומה (להלן: "נחום"), בו נטען, כי הפיגוע בשוק קטע את מקור פרנסתם, כי הוא עצמו עובד בעבודות שיפוצים מזדמנות והשתכרותו הינה בסך 2,700 ₪ בלבד והוא גר בשכירות בדיור ציבורי, כי המבקש מס' 1, רונן גומה (להלן: "רונן"), נמצא בכלא מחודש מאי 2011 ועד מאי 2012.

נחום טוען בתצהירו, כי אימו משתכרת 4,000 ₪ בלבד, המשמשים אותה לפרנסתה ולפרנסת אחותו הקטנה ואין היא יכולה לסייע להם, עם אחותו השניה אין הוא בקשר ואף מידידים אין הם יכולים לקבל סיוע.

עוד נטען, כי קיימת למבקשים עילת תביעה כספית בגין האיחור הניכר במסירת הדוכן ואבדן רווחים וכי הם שוקדים, בימים אלה, על הכנת תביעה כספית נגדה.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה, שהמבקשים לא פירטו, כנדרש, את רכושם ומקורות הכנסתם ואף לא את הוצאותיהם ולא צירפו מסמכים נדרשים וכי אין זה סביר, כלל ועיקר, שנחום ומשפחתו מתקיימים מסך של 2,700 ₪ בחודש, בלבד.

עוד טוענת היא, כי אין די בעובדה שרונן מרצה עונש מאסר וכי היה עליו להמציא תצהיר ובו כל הפירוט הנדרש בבקשה מעין זו ולצרף מסמכים לתמיכה בטענותיו.

לענין סיכויי הערעור טוענת המשיבה, כי פסק דינו של בימ"ש קמא, מפורט ומנומק וכולל קביעות של עובדה ומהימנות, שאין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהן.

המסגרת הנורמטיבית:

3.בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007).

4.דיון בבקשה לפטור מערבון בערעור (כפי דיון בבקשה לפטור מאגרה), דורש התייחסות לשני פרמטרים – יכולת כלכלית וסיכויי הערעור.