גומה ואח' נ' עיריית חדרה

פסק דין

הקדמה:

1.זוהי תביעה לאכיפת הסכם ומתן צו עשה. תביעה זו היא תביעה נוספת, אחת מיני רבות, שמקורה בסכסוך שהתגלע בין סוחרים לבין עיריית חדרה, לאחר בניית השוק העירוני החדש שנבנה תחת השוק הישן, שנהרס בעקבות פיגוע חבלני שאירע בשנת 2005.

2.עפ"י כתב התביעה, עותרים התובעים, שני אחים, בניו של המנוח חרבי גומה ז"ל שהלך לעולמו ביום 2.12.09 (להלן: "המנוח") ליתן צו לאכוף הסכם שנכרת בין התובעים לבין הנתבעת (להלן : "העירייה") ביום 30.12.05 (להלן: "ההסכם") ע"י מתן "צו עשה המורה לנתבעת , תוך פרק זמן קצוב מראש, למסור לתובעים את הדוכן שמסומן במס' 66, אגב חתימה על חוזה בנוסח זהה לחוזים עליו חתמו יתר הסוחרים בשוק" (ראו נוסח הסעד לו עותרים התובעים בסעיף 22 לכתב התביעה).

טענות הצדדים:

3.בכתב תביעתם, טענו התובעים כי ביניהם לבין העירייה נחתם ההסכם, שצורף לכתב התביעה כנספח א', בגדרו התחייבה העירייה כלפי התובעים, כי לאחר בניית השוק החדש תקצה להם חנות (דוכן) קבועה בשוק. התובעים, כך עפ"י הנטען, פעלו על-פי האמור בהסכם ופינו את הדוכן בשוק הישן, אולם לאחר בניית השוק החדש - התכחשה העירייה לזכאותם של התובעים ואביהם המנוח, וטענה כי התובעים או אביהם אינם זכאים לקבלת חנות בשוק החדש.

4.עוד טוענים התובעים, כי לאור התכחשות העירייה לזכותם, המעוגנת לשיטתם בהסכם, נאלצו, הם ואביהם המנוח, לפנות לבית השלום בחדרה ע"י הגשת תביעה מושא המרצת פתיחה 120/08 (נספח ב' לכתב התביעה), בה התבקש בית המשפט ליתן מספר סעדים ובין היתר, להורות כי ההסכם בין העירייה לבין התובעים ואביהם הוא הסכם תקף וכי התובעים ואביהם המנוח זכאים לקבל דוכן בשוק העירוני החדש, במקום ובגודל זהים לזה שהיה בדי התובעים ואביהם בטרם נהרס השוק הישן (ראו המבוא להמרצת הפתיחה נספח ב' לכתב התביעה). בד בבד עם הגשת הבקשה על דרך המרצת פתיחה, הגישו התובעים ואביהם המנוח בקשה למתן צו זמני וביום 10.04.2008 ניתן צו זמני המונע מן העירייה למסור דוכן בשוק העירוני "אלא אם יישמר לתובעים דוכן ממוצע המתאים לממכר ירקות ופירות, עבור המבקשים" (ראו ההחלטות נספחים ד' ו- ה' לכתב התביעה).

5.עוד טוענים התובעים, כי ביום 15.12.2008 ניתן פסק דין בבקשה על דרך המרצת הפתיחה, בגדרו נעתר בית המשפט (כבוד סגן הנשיא א. גופמן) לתובענה, וקבע כי ההסכם בין העירייה לבין המבקשים הינו הסכם תקף ועל העירייה לחתום על הסכם למסירת דוכן, כאשר מעמדם של המבקשים יהא כשל "דייר מוגן מאושר".

6.התובעים טוענים כי הנתבעת מסרבת לקיים את פסק הדין והתובעים אף הגישו בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט - בקשה שנמחקה ללא צו להוצאות, לאחר שהצדדים הסכימו כי ייעשה מאמץ להגיע לעמק השווה. לטענת המבקשים, עומדים הם על קבלת דוכן מס' 66, ואילו העירייה מסרבת להעניק להם זכויות בדוכן זה, מאחר והוא שמור לבעל דוכן אחר- משפחת ברזילי.

7.לטענת התובעים יש לאכוף על העירייה את התחייבותה בסעיף 4 (ה) להסכם, אשר קובע כי על העירייה למסור לדיירים מוגנים מאושרים דוכן "אשר שטחו ומקומו זהים באופן מלא לדוכן שהיה בחזקתו של הסוחר עד לפינוי השוק". לטענת התובעים, דוכן 66 ממלא אחרי התנאים האמורים בסעיף 4 (ה) הנ"ל ועל כן יש למסור את הזכויות בו לידיהם.

8.העירייה כופרת בטענות התובעים, והיא טוענת כי התנהל בינה לבין המנוח מו"מ, אשר נקטע בשל מות המנוח, ועל כן טענת התובעים, לפיה התעלמה העירייה מפסק הדין אינה נכונה. עוד טוענת העירייה כי המנוח החזיק דוכן בחזית השוק, שלא כחוק וללא היתר בנייה, ועל כן קיום ההסכם יהא ע"י מסירת דוכן זהה לזה שבו החזיק אביהם של התובעים, ואין התובעים זכאים לקבל את דוכן 66. עוד טענה העירייה, בסעיף 18 לכתב ההגנה, כי משפחת ברזילי היא הזכאית להחזיק בדוכן 66 (יחד עם דוכן נוסף מס' 55) לאור העבודה כי משפחת בריזלי החזיקו, כדין, שני דוכנים הזהים מבחינת המקום והשטח לדוכנים הנ"ל.

מוסכמות ומחלוקות :

9.אין חולקין כי פסק דינו של כבוד השופט גופמן במסגרת ה.פ 120/08 קובע, כי לתובעים כאן ולאביהם זכות לקבל דוכן בשוק העירוני וכי פסק הדין הנ"ל אינו קובע מהו סוג הדוכן, מיקומו ושטחו. למעשה, קובע פסק הדין שעל העיריה לפעול עפ"י הוראות ההסכם.

10.על כן, טענת הנתבעת כי התובע מס' 2 חסר מעמד להגיש התביעה נדחית בזאת, נוכח האמור בפסק דינו של כבוד השפוט גופמן, אשר קבע כי על העירייה לחתום על הסכם למסירת דוכן בשוק החדש "למבקשים"- כאשר אף התובע מס' 2 (כאן) נמנה על המבקשים.

11.המחלוקת, אפוא, היא בשאלה אחת, והיא האם הוכיחו התובעים כי זכאים הם, עפ"י הוראות ההסכם, לקבל זכויות החזקה בדוכן 66, שהינו דוכן חיצוני ומרכזי.

12.הערה מקדמית לגבי המינוחים בהם נשתמש בפסק דין: דוכן בשוק החדש- משמעותו אחת החנויות שנבנו ע"י העירייה ונמסרו או יימסרו לסוחרים (ראו עדותו של מר גבי שטרית בעמוד 26 שורות 15 ו- 16 לפרוטוקול). לגבי השוק הישן, עולה מחומר הראיות כי היו סוחרים שהחזיקו בחנות (שאף היא מוגדרת לעיתים בפי הסוחרים כ"דוכן") והיו כאלה שהחזיקו בדוכני מכירה שאינם חנויות (ראו לעניין זה לדוגמא, עדותו של מר רוני כהן בעמוד 19 שורות 20 ו- 21) .

הערה בטרם הכרעה:

13.בד בבד עם הגשת התביעה, עתרו התובעים לקבלת צו עשה זמני המאפשר להם לתפוס חזקה בדוכן 66 ולחילופין צו מניעה זמני המונע מן העירייה למסור את דוכן 66 לצד ג' כלשהו.

14.במהלך הדיון בבקשה לצו זמני ולאור טענות העירייה כי משפחת ברזילי טוענת לזכויות בחנות, זומנו בני שמפחת ברזילי לישיבה נדחית שהתקיימה ביום 4.2.2010. ב"כ משפחת ברזילי הסכים להקפאת הזכויות בחנות ועל כן ניתן צו זמני המקפיא את הזכויות בדוכן/ חנות מס' 66.

הראיות: