גולצמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט לתעבורה"), אשר ניתנה ביום 29/05/13, על ידי כב' השופט שמואל יציב בתיק תת"ע 2137-09-12.

הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער בהיעדרו וההחלטה הדוחה את הבקשה לביטולה.

המערער הובא לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), סעיף 64ב' (א)(3) לפקודה, סעיף 39א' לפקודה ותקנה 169א' לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

בכתב האישום נטען כי המערער נהג ברכב ביום 20/07/12, ברחוב דוד אלעזר שבחיפה, כשבגופו היה ריכוז אלכוהול ברמה של 500 מיקרוגרם בכל ליטר אוויר נשוף.

המערער זומן לדיון שנקבע ליום 14/10/12, אך לא התייצב לדיון.

על כן, הורשע בהיעדרו והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 29/05/13.

בפתח הטיעונים לעונש ובהתאם לבקשת המערער, דן בית משפט לתעבורה בבקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר והחליט לדחותה, שמע טיעונים לעונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

1.24 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית.

2.3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

3.בית משפט לתעבורה נמנע מלהטיל על המערער עונש מאסר מותנה וקנס כספי.

עיון בהודעת הערעור מעלה כי הערעור מופנה כנגד "עצם ההרשעה בהיעדר, וזאת בעיקר כדי למנוע עיוות דין משווע בעניינו, שכן הורשע הוא בעבירה אשר לא ביצע כלל". – ראו סעיף 55 להודעת הערעור.

המערער טוען שהוא לא ידע שבכתב האישום (דו"ח העבירה) נרשם מועד הדיון שנקבע בפני בימ"ש לתעבורה ובדרך זו זומן.

באת כוח המערער הפנתה להליך השימוע שבו הקצין הפנה את תשומת לב המערער לזכות ההיוועצות עם עורך דין והגם שבטופס זה רשום מועד הדיון בהליך המשפטי אליו זומן המערער, לא הופנתה תשומת ליבו למועד זה.

אומר כבר עתה שיתכן והיה ראוי שתגובת השוטרים לטענת המערער שלא נמסר לו כי הוא זומן לדיון בבית משפט, לרבות תגובת הקצין שקיים את השימוע, תונח בפני בית משפט לתעבורה.

כאמור טענה זו של המערער אינה פוטרת אותו מהחובה לקרוא את הדו"ח שנמסר לידיו ושבו יוחסה לו עבירה בניגוד לחוק.

ביחס לעבירה שיוחסה למערער טענה באת כוחו כי המערער לא ביצע את העבירה ברחוב דוד אלעזר 10 שבחיפה, אומנם עוכב ביציאה הדרומית של העיר חיפה, אך זה לא היה ברחוב דוד אלעזר 10 טעות זו של השוטרים מעידה על חוסר הקפדה ברישום פרטים ונתונים ואף משליך על אמינותם.

עוד טענה באת כוח המערער כי בדיקת הנשיפה נערכה לאחר שחלפו 14 דקות בלבד, כך שהדרישה שהבדיקה תיעשה אחרי 15 דקות, לא קוימה. מכאן שאין לתת כל משקל לבדיקה זו.

באת כוח המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. המערער זומן כדין ולא התייצב, ועל כן, הרשעתו הייתה כדין.

עוד נטען כי על פי בדיקת מיקום עיכובו של המערער, עולה כי זה היה ברחוב דוד אלעזר 10 ומכל מקום, אין כל משמעות לטענה זו ביחס לביצוע העבירה.