גולן נ' פולק ואח'

פסק דין

כללי

1.התובע, עורך דין במקצועו, הגיש כנגד הנתבעים כתב תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב על סך 673,542 ₪ בגין שירותים משפטיים.

בדיון מיום 21.3.13 הסכים התובע להפחית מסכום תביעתו סך של 30,000 ₪ בגין שני שיקים שסכומם ישוערך ממועד פרעונם ועד למועד הגשת התביעה (עמ' 15 שורות 16-18 לפרוטוקול).

עילת התביעה מבוססת על מסמך מיום 17.8.05, הנושא את הכותרת "אישור והתחייבות", ולפיו אשרו הנתבעים קיומו של חוב בסך של 100,000 דולר בתוספת מע"מ, בגין השירותים המשפטיים שנתנו עד ליום 31.12.04, (להלן: "ההתחייבות").

2.הנתבעים הגישו בקשה בכתב למתן רשות להתגונן ובתצהיר הנתבע שצורף לבקשה נטען כי מסמך ההתחייבות נחתם לבקשתו של התובע בטענה שברצונו להציגו לבנק כדי שיוכל להמשיך ולקבל אשראי, שכן הבנק דרש מהתובע הקטנת האובליגו או עיבוי הבטחונות.

(סעיף 5 לתצהיר הבר"ל).

בבקשה טענו הנתבעים טענות נוספות ואולם לאחר דיון בפני כב' השופט בדימוס צבי כספי נתנה ביום 23.1.11 החלטתו ולפיה ניתנה רשות להתגונן בטענה "לפיה מסמך אישור החוב הוא מסמך פיקטיבי שאינו מאמת חוב אמיתי, אלא ניתן לתובע לצורך הצגתו לבנק במטרה להשגת אשראי" (עמ' 2 שורות 23-24 להחלטה).

הרשות להגן הותנתה בהפקדה של 125,000 ₪ בקופת ביהמ"ש ובתשלום הוצאות לאוצר המדינה בסך של 10,000 ₪.

3.הנתבעים הגישו בר"ע על החלטתו של כב' השופט כספי ובסעיף 4 לבר"ע הבהירו כי הערעור נסוב על שלושה עניינים:

קביעת ביהמ"ש קמא כי המערער שיקר בחקירתו, על התניית הרשות להגן בהפקדה ועל השתת הוצאות עונשיות.

בסעיף 38 לבר"ע מסכמים הנתבעים את עתירתם בפני ערכאת הערעור, להסיר את החסם של הפקדת ערובה ולקבוע שלא היה מקום לקבוע כי הנתבע שיקר בחקירתו.

4.הדיון בבר"ע התקיים בביהמ"ש המחוזי בת"א בתאריך 10.9.12 ולהלן מדברי ערכאת הערעור: "... שהשופט כספי מיקד את ההגנה בנקודה אחת ויחידה ועל זה אין ערעור" (ההדגשה לא במקור).

ובהמשך "... שהערעור יתקבל במובן זה שהתניית הרשות להתגונן בנקודה שבה ניתנה הרשות תבוטל". (הדגשה לא במקור).

ראה שתי המובאות בעמ' 2 לע"א 47738-06-11.

בפסק הדין שניתן באותו דיון נאמר: "... לא היה ראוי להתנות את מתן הרשות להתגונן באותה נקודה ספציפית שלגביה ניתנה רשות כזו".

ובהמשך: " ... והתניית הרשות להתגונן בנקודה שלגביה ניתנה רשות ... מבוטלת". (כל ההדגשות לא במקור).

לאחר שערכאת הערעור ביטלה את פסק דינו של כב' השופט כספי הועבר התיק לדיון בפני.

5.בישיבת קדם משפט מיום 26.11.12, הודיע התובע כי להבנתו טענת ההגנה היחידה בה יש לדון הינה טענתו של הנתבע כי הגם שלא מכחיש החתימות על מסמך ההתחייבות, הרי שמדובר במסמך פיקטיבי ולא יסכים להרחבת חזית.

דעתו של כב' הנתבעים היתה כי קיימות שתי שאלות האחת האם המסמך משקף חוב אמיתי והנסיבות לחתימה, והטענה השניה כי התשלום שעל פי המסמך היה מותנה בביצוע עסקה שלא יצאה לפועל ולכן לא מגיע תשלום.