גולן נ' כאבריאן

החלטה

1. להלן החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי המבקש בתיק זה.

החלטה ניתנת במועד זה בלבד מאחר והגשת הסיכומים על ידי ב"כ הצדדים לא הובאה לתשומת ליבי ונמצאו בבדיקה אקראית של התיק רק עתה, ועל כך התנצלותי לצדדים.

התנגדות המבקש הוגשה ביום 16.12.10 בתיק הוצאה לפועל שנפתח כבקשה לביצוע שק על סך 9,300 ₪, מועד פירעון 22.10.1994.

תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1995, האזהרה הומצאה למבקש סמוך לאחר מכן ולפיכך הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

בתוכן הבקשה טען המבקש כי פרע את חלקו הארי של סכום השטר, בחלקו לידי הנפרעת ובחלקו לידי הזוכה אשר קיבל את הזכות לגבות את סכום השטר על פי המחאת זכות של הנפרעת לטובתו.

ניסיונו של המבקש לאתר את הנפרעת ו/או הזוכה לצורך תשלום יתרת החוב העלה חרס ורק לאחר עדכון תיק ההוצאה לפועל בשנת 2010 בפרטי המשיב כזוכה שהומחו לו הזכויות, החלה נקיטת ההליכים כנגד המבקש.

במשך אותה התקופה סבר המבקש כי תיק ההוצאה לפועל נסגר נגדו נוכח פירעון החוב.

המבקש אינו מכחיש כי במהלך כל התקופה הגיש לתיק ההוצאה לפועל בקשות שונות אך טען כי לא היה מיוצג ולא ידע כי מי ששילם חובו עליו להתגונן בדרך של הגשת התנגדות לביצוע שטר.

2. הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר צריכה טעם מיוחד על מנת להתקבל.

ההלכה הכללית החלה על אותו טעם מיוחד הנדרש הוא כי האיחור נגרם בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין או בא כוחו.

ראה ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט נ"ו(1) עמ' 865, בעמ' 871.

עם זאת, נאמר בע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ואח'. נ"ה(2) בעמ' 904:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום-הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על-ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על-ידי הזכויות המוגנות; לעתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין."

לפיכך התפתחה גישה גמישה יותר בפסיקה ובמיוחד בעניינים שאינם איחור בהגשת ערעור אלא הליכים שהם צעדו הראשון של הנתבע בבית המשפט וההליך הראשון שעליו לנקוט על מנת להביא את טענותיו בפני הערכאה הראשונה כגון בקשה לבטול פסק דין או התנגדות לביצוע שטר או תובענה.

ראה לצורך העניין: רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה . תק-על 2000(4), 220; רע"א  2041/03 עו"ד נועם מטביוב נ. זהבה פיין (לא פורסם).

3. בנסיבות העניין שבפני, מדובר באיחור ניכר ביותר וזאת לאחר שהמבקש פנה מספר פעמים ללשכת ההוצאה לפועל בבקשות שונות כבר בשנת 2002 ובשנת 2010.

המבקש לא היה מיוצג בתקופה בה הגיש בקשות בלשכת ההוצאה לפועל ורק התנגדותו זו הוגשה באמצעות עו"ד מייצג.

עוד יש להזכיר כי טענת המבקש לפיה תקופה ארוכה ביותר לא היתה פעילות בתיק ההוצאה לפועל לא נסתרה. כך אף טענתו כי המשיב הנוכחי הודיע על המחאת הזכות ושינוי זהות הזוכה רק במאי 2010.

במעמד הדיון בו נחקר המבקש, לא נסתרה טענתו כי שילם כספים הן לנפרעת והן למשיב. ב"כ המשיב בסיכומיו מבקש כי לא אתן אמון בדברי המבקש משום סתירות מסוימות שהתגלו בטענותיו עתה ביחס לטענות שטען בעבר בבקשות שהגיש.