גולן נ' אוחנה ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 3.6.08 בצומת מרכז זיו בחיפה.

2.לטענת התובעת – נהגה ברכבה והאטה בהתקרבה למעבר חציה. רכב הנתבעות, נהוג ע"י נתבעת 1 פגע ברכבה של התובעת מאחור. לרכבה של התובעת נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.לטענת הנתבעות – בעקבות האירוע לא נגרם לרכבה של התובעת כל נזק. שתי המעורבות ירדו מן הרכבים ונכחו לדעת כי לשני הרכבים לא נגרמו נזקים. הנתבעות מפנות למועד בדיקת השמאי אשר יש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזקים אותם אמד.

4.בדיון שהתקיים בפני העידו התובעת ונתבעת 1.

התובעת טענה כי נתבעת 1 סירבה למסור לה את פרטיה והיה עליה לאתר את הפרטים באמצעות פנייה למשטרה, אלא שכל ראיה בנדון לא הוגשה. עוד טענה כי פנתה לשמאי לאחר מספר חודשים שכן היתה עסוקה באיתור פרטי הנתבעות.

מנגד, טענה נתבעת 1 כי רכבה אכן פגע קלות ברכבה של התובעת. השתיים בחנו את הרכבים ונכחו לדעת כי לא נגרם כל נזק. התובעת נכנסה לרכבה, אך יצאה ממנו וביקשה את פרטיה. נתבעת 1 מסרה את פרטיה לתובעת אך האחרונה סירבה למסור את פרטיה שלה, בהמשך נכנסה לרכבה והודיעה לנתבעת 1 כי היא עוד "תשמע ממנה".

5.נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לאחר שהאזנתי בקשב רב לדברי שתי הנהגות המעורבות באירוע והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, לא מצאתי נימוק ממשי המצדיק להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת. האירוע התרחש עפ"י הנטען ביום 3.6.08 והשמאי אשר אמד את נזקי רכבה של התובעת ביצע את בדיקתו רק ביום 24.9.08. כיוון שכך לא ניתן למצוא זיקה ישירה בין הנזקים אותם אמד השמאי לבין האירוע מושא התביעה. על פי המסמך שצורף לכתב התביעה, אף ההודעה לחברה המבטחת את רכבה של התובעת נמסרה רק לאחר חודש ימים.

6.לפיכך, דין התביעה להדחות.

אני דוחה אפוא את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות בסך 150 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7.זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום.