גולדמן נ' קורח

פסק דין

בפני בר"ע על מספר החלטות רשמי הוצל"פ.

המערערת הגישה עיקרי טיעון,המשיב הגיש את סיכומיו,הצדדים לא ביקשו לקיים דיון פרונטאלי וההכרעה תנומק באופן תמציתי שכן מדובר בעניין פשוט ובמסכת עובדתית ומשפטית מצומצמת.

המערערת היא זוכה בתיק בו המשיב הוא החייב.

הערעור נוגע למספר החלטות: הראשונה מיום 3.2.11 והאחרונה מיום 17.3.11. המשיב טוען כי לגבי חלק מההחלטות נשוא הערעור,הוגש הערעור באיחור. לכאורה כך נראה ברם היות ולבית המשפט אין גישה לתיק ההוצל"פ אזי לא ניתן לבדוק מתי הומצאו ההחלטות למערערת שכן מרוץ הזמנים מתחיל מיום קבלת ההחלטה ולא מיום שניתנה.

טענות המערערת נוגעות להחלטת רשמי ההוצל"פ לאחד את תיקי החייב ,איחוד לו מתנגדת המערערת מהטעם שהמשיב לא הציג מצגים נכונים בבקשתו לאיחוד תיקיו כאשר לטענתה נמנעו רשמי ההוצל"פ מלדון בבקשתה לגופו של עניין והפנו אותה לערכאת הערעור.

כך למשל החלטת כב' רשם ההוצל"פ מר עיסא סעיד שקבע ביום 2.3.11 בתיק 02-99630-11-7:

"ככל שמבקש ב"כ הזוכה המבקש להשיג כנגד עצם מתן ההחלטה או כנגד תוכנה,מקומו בערכאת הערעור בלבד..."

החלטה זו דחתה את בקשת הזוכה-המערערת לביטול צו האיחוד שניתן ביחס לתיקי המשיב.

בהחלטה אחרת באותו נושא קבעה כב' רשמת ההוצל"פ הגב' ויינשטיין ביום 14.3.11 בתיק איחוד 03-99919-11-4:

"אינני יושבת כערכאת ערעור על החלטות רשמים אחרים. ככל שלזוכה טענות כנגד תקינות ההחלטה,באפשרותו לפנות בהליכי ערעור בפני הערכאות המוסמכות".

ב"כ המערערת מפנה לסעיף 74י' לחוק ההוצל"פ שקובע בין היתר:

"רשם ההוצל"פ רשאי,ביוזמתו או על פי בקשה,לדחות בקשת איחוד.."

המערערת מפרטת בערר את מסכת העובדות שבגינה ולטענתה יש לבטל את צו האיחוד ברם עניין זה אינו מצריך דיון והכרעה של ערכאת הערעור.

המשיב מצידו מפנה לכך שהמערערת מנהלת כנגדו מסע הכפשה ורודפת אותו במטרה להתישו ולכך שהמערערת נמנעה מלבקש חקירת יכולת.

דין הערעור להתקבל בחלקו.

המקום לברר את טענות המערערת בדבר מצגי שווא,יכולת המשיב וכיו"ב הוא בהוצל"פ ורק לאחר בירור לגופו של עניין ייתכן ותעמוד לה זכות לערער על תוכן ההחלטה שתינתן לגופו של עניין.

צודקת המערערת שלרשמי ההוצל"פ נתונה הסמכות על פי דין להכריע בבקשה של זוכה לביטול צו איחוד בהתאם להוראותיו המפורשות של סעיף 74י' לחוק ההוצל"פ. משנתונה הסמכות,חובה לעשות בה שימוש ואין מקום לשלוח זוכה לערכאת הערעור.

יש להבדיל בין מקרה בו רשם ההוצל"פ עושה שימוש בסמכותו על פי הסעיף הנ"ל ודוחה את בקשת הזוכה לגופה תוך התייחסות לטענות ולראיות ולבין המקרה שבפני בו לא נעשה שימוש כזה והזוכה הופנתה לערכאת הערעור מנימוק שהעניין איננו בסמכות רשם ההוצל"פ.

משכך מתקבל הערר בחלקו והמערערת תגיש בקשה לרשם ההוצל"פ המוסמך בהתאם לסעיף 74י' לחוק ההוצל"פ רשם ההוצל"פ יכריע בבקשה בהתאם לסמכותו .