גולדלמן נ' שפירא ואח'

החלטה

1.התובע מבקש להורות על היפוך סדר הבאת הראיות, כך שהנתבעים יחלו בהבאת ראיותיהם ורק לאחר מכן, התובע יביא את ראיותיו שלו.

2.התביעה הוגשה בגין שתי הודעות דואר אלקטרוני. (להלן: "דואל").

התובע הוזמן לשאת הרצאה ביום 18/1/10 בכנס שקיימה האוניברסיטה העברית בירושלים בנושא: "תגליות חדשות במקורות האמנות היורו – אסייתית בימי הביניים המוקדמים, תעלומת הכוזרים".

התובע טען, כי ביום ההרצאה 18/1/2010 שלח הנתבע 2 הודעת דוא"ל לראש החוג ללימודים רוסיים וסלאוים באוניברסיטה העברית, אשר יזם את הכנס.

ביום 19/1/2010 שלח הנתבע 1 הודעת דוא"ל חוזרת לראש החוג ללימודים רוסיים וסלאוים, אשר נשלחה גם לנמענים נוספים.

בגין שתי הודעות אלו הוגשה התביעה.

3.הנתבע 1 הגיש כתב הגנה, והנתבע 2 טרם הגיש כתב הגנה.

4.התובע טוען, כי הנתבע 1 מאשר בכתב ההגנה את העובדות שנטענו בכתב התביעה, וטוען להגנות עפ"י חוק איסור לשון הרע, תשכ"ח – 1965 (להלן: "החוק").

לפיכך, עסקינן בטענת "הודאה והדחה" ויש להעביר את נטל הבאת הראיות אל הנתבע.

5.ב"כ הנתבע 1 טען, כי הוא מתנגד לבקשה. לטענתו, התובע עדיין לא הוכיח כי עומדת לו עילה ביחס לפרסום המצוטט על ידו ולא הוכיח לגבי כל אחד מהביטויים שצוטטו בכתב התביעה, כי נעשה פרסום של לשון הרע או מדוע משתמע מהפרסום לשון הרע.

ב"כ הנתבע טען, כי אמנם לשון סעיף 16 לחוק, מלמדת כי הנטל הכללי להוכחת הגנת תום הלב רובצת על שכמו של הנתבע, אולם לאור חזקת תום הלב העומדת לנתבעים, נטל ההוכחה כי נתבע בהגנת לשון הרע לא האמין באמיתות הפרסום ו/או לא נקט אמצעים סבירים להיווכח, אם הפרסום היא אמת – נטל זה רובץ על שכמי התובע.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

(1)המבחן אשר בית המשפט מציב בפניו כאשר יש צורך לבדוק, אם יש להפוך את נטל הבאת הראיות הוא המבחן של כתבי הטענות עצמם.

בית המשפט לא בודק בשלב זה, אם האמור בכתב הטענות נכון או לא, אלא יש לבדוק, אם מקריאת כתב ההגנה עצמו עולה, כי מדובר בטענת "הודאה והדחה".

(2)במקרה דנן, טענות ההגנה של הנתבע 1 הן טענות מפורשות, הנכנסות לגדר "הודאה והדחה" ולפיכך יש להפוך את נטל הבאת הראיות.

התביעה נגד הנתבע 1 מבוססת על הודעת דוא"ל מיום 19/1/10.

ה"פרסום" כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע לא הוכחש.

(3)האם עסקינן ב"לשון הרע" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע?

התשובה לשאלה זו חיובית ואין עסקינן בעובדה שיש להוכיחה בראיות.