גולדברג ואח' נ' חילאו ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת נסים שי ביום 18.10.10, ויתר התובע על בקשתו זו, ועמד אך על בקשתו למינוי מומחה בתחום האף אוזן גרון. בהחלטת כב' השופטת נסים שי מיום 23.10.10, מונה מומחה בתחום האף אוזן גרון וחוות דעת בתחום זה הוגשה לבית המשפט.

בדיון שהתקיים בפני היום, ביקש ב"כ התובע לחזור בו מהסכמתו שלא ימונה מומחה בתחום האורטופדי. זאת, מאחר שלטענת התובע יש קשר סיבתי בין הבעיות מהן הוא סובל היום ברגל שמאל, לפגיעה בתאונת הדרכים נשוא כתב התביעה, תאונה שארעה ביום 8.5.2003. התובע הפנה למסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה ומהם עולה כי התובע נפגע בתאונה ברגל שמאל ועד לחודש אוקטובר 2003 טופל ברגל שמאל, ולאחר מכן, בשנת 2009, התלונן התובע שוב על כאבים ברגל שמאל, ללא חבלה מוקדמת. לטענת התובע, מומחים רפואיים אליהם פנה אמרו לו שיכול להיות שיש קשר בין אותה פגיעה בתאונה למצב הרגל היום.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התובע שוחרר מחדר המיון לאחר התאונה ללא ממצא אורטופדי, אין רצף טיפולי מאז אירוע התאונה, התובע הינו בן 80 כיום ורוב התיעוד הרפואי עליו הוא נסמך מעיד על שינויים ניווניים. בהעדר ראשית ראיה לנכות צמיתה כתוצאה מן התאונה, אין להיעתר לבקשתו.

לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים עליהם נסמך התובע ולאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי אין להיעתר לבקשה:

מומחה רפואי ימונה על ידי בית המשפט, אם קיימת ראשית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת הדרכים. הדרישה איננה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות, אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי, החלטה מיום 29.7.2009, פורסמה במאגרים המשפטיים).

בתיעוד הרפואי הרלוונטי לענייננו, לא נמצאת ראשית ראייה לקיומה של נכות ברגל שמאל, אשר נגרמה לתובע עקב התאונה:

התאונה, כאמור, ארעה ביום 8.5.2003. בגיליון חדר המיון מאותו מועד צוין, ביחס לברך שמאל, כדלקמן: "ברך שמאל ללא רגישות" ו "ברך שמאל ללא עדות לשבר או פריקה".

בגיליון מיום 11.5.2003 צוין כי קיימת המטומה סביב ירך שמאל. במכתבו של רופא המשפחה מיום 13.5.2003 צוין כי התובע סובל מכאבים חזקים לאורך רגל שמאל וכי קיימת נפיחות של כל רגל שמאל עם שטף דם גדול ונרחב של הירך, השוק עד לקרסול שמאל. במסמך מיום 20.5.2003 קיים תיעוד לנפיחות של כף הרגל. בבדיקה מיום 12.6.2003 נמצא כי ה"מוקדים בצלעות ובכפות הרגליים ייתכנו על רקע טראומה". במסמך מיום 22.6.2003 שוב דובר על כאבים ונפיחות של כף רגל שמאל והתובע הופנה ל- CT של כף הרגל. גם במסמך מיום 14.8.2003 דובר על כאבים בכף רגל שמאל. במסמך מיום 13.10.2003 דובר על בעייה ב"גב הרגל". מספר שנים לאחר מכן, בחודש ינואר 2009, בוצע לתובע צילום של כפות הרגליים, לרבות עקב שמאל, ונמצאו ממצאים אוסטאו-ארטרוטים והסתיידותיים. בחוד שאפריל 2009 התלונן התובע על כאבים בכף רגל ימין.

למעלה משש שנים לאחר התאונה, ביום 14.7.2009, החל התובע, לראשונה, להתלונן על כאבים בברך שמאל. התובע ציין באותו מועד כי הכאבים הם "מאתמול". על פי התיעוד הקיים החל מאותו מועד, לתובע "תהליך דגנרטיבי מפושט, בהתאם לגיל", "ריכוז מוקדי בברך שמאל... יכול להתאים לאוסטאונקרוזיס" "חשד לנזק מניסקלאי קל בברך שמאל". בבדיקת הדמייה נמצאו שינויים ניווניים קלים בברך ו"מס' קרעים קטנים בגוף המניסקוס המדייאלי". במסמך מיום 24.11.10 צוין, כי לדברי התובע כאביו בברך שמאל "השתפרו בהרבה" והומלץ ש"אין מקום לכירורגיה".

מניתוח המסמכים כמפורט לעיל עולה, אפוא, כי תלונתו של התובע באשר לכאבים בברך שמאל, לגביהם מבוקש עתה מינוי מומחה מטעם בית המשפט, החלו רק בחודש יולי 2009, משמע – כשש שנים לאחר התאונה. בכל התיעוד הרפואי מאז החלו תלונות אלה, לא נמצאת ראשית ראיה, ולו ברמת סבירות נמוכה, לקיומו של קשר סיבתי כלשהו לתאונה נשוא כתב התביעה. זאת, בפרט על רקע גילו של התובע.

על יסוד האמור לעיל, שוכנעתי כי אין להעתר לבקשה.

נוכח חוות דעת המומחה שהוגשה לבית המשפט בתחום האף אוזן גרון, ולשם קבלת הצעת בית המשפט לפשרה, יגישו ב"כ הצדדים תחשיבי נזק: התובע בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, עם העתק ישירות לב"כ הנתבעות, אשר תגיש תחשיביה בתוך 30 יום ממועד קבלת תחשיבי התובע.

המזכירות תמסור העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: