גויטע נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

העוררת, גב' גויטע רמו, הגישה תביעה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957, סורבה ועוררת בפנינו על הדחייה.

העוררת נולדה בשנת 1930 בטריפולי בלוב ושם התגוררה בעת כניסת הגרמנים.

בהצהרה המצורפת לתביעה, שניתנה ב- 2001 מספרת העוררת כי היתה יתומה מאב ואחיה הבכור פרנס את המשפחה. האח נלקח לעבודת כפיה ומצב המשפחה הורע. לדבריה, אמה ואחיה פחדו מההפצצות והיא, בהיותה בהיותה נערה מתבגרת, חששה מהטרדות מצד החיילים הגרמנים. מסיבות אלה המשפחה ברחה לזוארה.

גם בזאויה היו חשופים להפצצות ובנס לא נפגעו. העוררת מתארת את תנאי החיים הקשים בהם חיו ומדגישה כי היה בלבם פחד מתמיד מהגרמנים וחשש שגם האח השני יילקח למחנה עבודה. הם חששו להישאר בזוארה וברחו להסתתר בשדות.

הגרסה ששמענו מפי העוררת בעדותה בפנינו שונה בתכלית מהצהרתה המקורית.

בעדותה נזכרה כי אחיה נלקח מהבית בכוח וכך גם בעלה. בהמשך הבהירה כי היתה מבוגרת במספר שנים מהגיל הרשום בתעודת הזהות שלה והבעל היה עדיין הארוס שלה.

בעדותה התברר כי האם וילדיה הלכו להתגורר אצל דוד בזוארה ועובדה זו לא נזכרה משום מה בדבריה הקודמים.

כמו כן אמרה בעדותה, בסתירה לדבריה בהצהרה, כי הם חזרו לטריפולי לפני צאת הגרמנים מטריפולי. בהצהרה נאמר על ידה: "רק בצאת הגרמנים חזרנו לטריפולי".

מעדותה עולה כי כשחזרו לטריפולי מצאו כי מקום המגורים שלהן נהרס והם התגוררו אצל שכנה עד שאימה "סידרה את הבית".

יודגש כי בטופס התביעה והערר שנת הלידה הרשומה של העוררת היא 1930 ושנת נישואיה 1948 ומכאן שהגסה המאוחרת בקשר לגיל העוררת ולקיחת "בעלה" לעבודת כפייה, נשמעת בלתי אמינה בעליל. מאידך, קשה לקבל דבריה כי בגיל 12 היתה אובייקט להטרדות מיניות מצד חיילים גרמנים.

שתי הגרסאות שמסרה העוררת סותרות זו את זו בנקודות מהותיות ועל כן איננו נותנים אמון בדברי העוררת ודוחים את הערר.

מזכירות הועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

ניתן היום, י"א סיון תשע"א, 13 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

________________ __________________

ד"ר נעמי אפטר עו"ד יהודית ארבל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: