גויטע נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים
|
ו"ע בית משפט השלום תל אביב - יפו |
28359-01-10
13.9.2010 |
|
בפני : רחל גרינברג – יו"ר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מאסו גויטע |
: משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים |
| פסק-דין | |
פסק דין
העוררת, גב' גויטע מאסו, נולדה בשנת 1926 בזוארה שבלוב, הגישה תביעה לקבלת תגמולים בגדרו של חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק), נדחתה ועוררת על ההחלה.
גרסת העוררת
תמצית הצהרתה:
הגרמנים דפקו על דלתות הבית בעוד המשפחה מסתגרת בפנים ואח"כ נכנסו לבית ולחצר והרגו את כל בעלי החיים: תרנגולות, כבשים ועזים. הגרמנים חיפשו נשים לבילוי וכולן הסתתרו מפניהם. העוררת מתארת פחד גדול מהגרמנים. בסמוך ליציאת הגרמנים מזוארה, העיר הופגזה ושכנים של העוררת נהרגו בהפצצה.
עיקרי עדותה:
לפני כניסת הגרמנים לזוארה, בעלה נלקח לעבודת כפייה אך נפגע בעינו וחזר הביתה. העוררת חזרה ותיארה את הכניסה המאיימת של הגרמנים לבית והוסיפה כי היא ובעלה גרו בבית ששכרו מערבים בשכונה בה גרו יהודים בקרבת בית הכנסת.
דיון
א. ב"כ העוררת מפנה לשני פסקי דין של וועדת העררים: ו"ע 27992-01-10 מימון נ' הרשות המוסמכת, באותו תיק סיפר העורר כי בזאורה הוכה ע"י קצין גרמני אשר גם ירה בתרנגולות שלו ועררו התקבל; ו"ע 12/09 פנחס בילו נ' הרשות המוסמכת שם סיפר העורר כי בני המשפחה נדחפו לעבר חצר הבית ושם החיילים הגרמנים ירו בבעלי חיים. גם עררו של בילו התקבל ובהחלטת הוועדה נאמר: "יש לקחת בחשבון כי פגיעה בבעלי חיים הדרים בחצר המשפחה, אינה רק פגיעה ברכוש, אלא פגיעה ביצורים חיים שהם חלק ממעגל החיים של בני המשפחה...אין תימה כי העורר חווה זאת כמעשה אלימות במלוא מובן המילה..."
ב. המשיבה מפנה מנגד לפסק דין של ביהמ"ש המחוזי לם נ' הרשות המוסמכת (ע"א (ת-א) 3453/07) שם נקבע כי לא כל פריצה לבית, גם אם לוותה בשבירת חפצים, תוכר כמעשה אלימות.
כמו כן נטען כי מגרסתה של העוררת לא עולה כי הגרמנים ידעו שבבית גרה משפחה יהודית.
ג. אנו סבורים כי דין הערר להתקבל ויש להכיר בעוררת כנרדפת לפי הלכת הפחד. גרסתה אמינה עלינו וממנה עולה כי לאחר שברחה לביתה להסתתר מפני הגרמנים שהתקרבו לאזור מגוריה, אלה נכנסו לחצר ביתה וכילו זעמם בבעלי החיים שהיו שם. העוררת שמעה את קולות בעלי החיים והירי וחשבה כי גם גורלה נחרץ.
כמו כן אנו מקבלים דברי העוררת כי מדובר בשכונה בה התגוררו יהודים, ובלתי סביר לדרוש ממנה כיום להוכיח כי הגרמנים ידעו או חשדו שמדובר במשפחה יהודית.
אנו מקבלים אפוא את הערר.
מזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים
זכות ערועור לביהמ"ש המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.
כב' השופטת בדימוס רחל גרינברג – יו"ר
פרופ' יוסף זהבי
עו"ד דן יערי
ניתן היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|