גוטפלד נ' דבי אהר ו ן ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה מחלוקת כספית בין הצדדים בהתייחס להסכם שכירות עליו חתמו הצדדים.

התובע הינו בעלים של 40% מהמושכר, כפי שהוגדר על ידי הצדדים בהסכם השכירות שצורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם" או "הסכם השכירות").

בהתאם להסכם השכירות, המושכר הינו שטח של כ-87 מ"ר המצוי בהרצלייה בקומת הקרקע של בנין משרדים בן 5 קומות.

הבעלים הנוסף של המושכר והמחזיק ב60% ממנו מר אלפרד פולק לא הצטרף להגשת התביעה.

התביעה שבפניי מתייחסת רק לחלקו של התובע, דהיינו 40%.

נתבע 1 היה מנהלה ובעל המניות של הנתבעת 2 אשר שכרה את הנכס . התביעה הוגשה כנגד נתבעת 2 כמי ששכרה את הנכס וחתמה על הסכם השכירות וכנגד נתבע 1 כערב לחיוביה.

הצדדים חתמו על הסכם שכירות ביום 09/07/09 לתקופה של שנים עשר חודשים עם אופציה להארכת החוזה לתקופה של שנה נוספת. בפועל נמשכה תקופת השכירות מספר חודשים נוספים.

אין מחלוקת על כך שעד לסוף נובמבר 2010 עזבו הנתבעים את המושכר.

לטענת התובע, נותרו הנתבעים חייבים לתובע כספים הנובעים מהסכם השכירות וכן מבקש הוא לחייבם בתשלום פיצויים בגין נזקים שגרמו למושכר.

הנתבעים לעומתו טוענים, שלא נותרו חייבים כל סכום שהוא לתובע ולא גרמו כל נזק למושכר.

תמצית טענות התובע:

לאחר שהנתבעת עזבה את הנכס נותרה היא חייבת את הסכומים המפורטים להלן:

א.דמי שכירות - לטענת התובע, בהתאם להסכם שבין הצדדים היה על הנתבעת לעזוב את המושכר ביום 15.10.10 ואילו בפועל היא עזבה את המושכר רק ביום 30.11.10 ויצרה בכך חוב בדמי שכירות בסך של 2,652 ₪. כמו כן מאחר והפינוי הסופי נעשה רק בחודש דצמבר קיים חוב נוסף בגין דמי שכירות בסך של 1,483 ₪.

ב.פיצוי בגין העיכוב בפנוי המושכר– פיצוי עבור כל יום מעבר למועד שהוסכם על הפינוי –

4,449 ₪, וכן פיצוי מוסכם עבור חודש דצמבר 2010 בסך של 3,271 ₪.

ג.החלפת מנעול – סך של 209 ₪.

ד. ניקיון המושכר לאחר עזיבת הנתבעים - סך של 400 ₪.

ה. צביעת המושכר – סך של 2,000 ₪ על דרך האומדנא.

לאחר שהסתיים הדיון, בקש התובע להוסיף את הסכומים ששילם לטענתו עבור ארנונה ואשר היה על הנתבעת לשלמם לפי הסכם השכירות בסך של 845 ₪ בגין המושכר וכן סך של 850 ₪ בגין חיובי ארנונה עבור חניה לתקופה של 17 חודשים.