גוטסמן נ' חברת הסלע י.ח. בע"מ ואח'

החלטה

דיון בבקשת רשות להגן, שהוגשה כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

התובע טען להפרת הסכם, שנחתם בינו לבין הנתבעים וחישב את התביעה לפי הסכום שבפיגור, עליו הוסיף חיוב בפיצוי מוסכם, לפי סעיף 20 להסכם.

בין הצדדים התנהלו מגעים, בתומם לא עומד עוד החוב הכספי על הפרק שכן, זה שולם בהסדר פשרה. יש להתייחס אפוא, רק לחלקה הנותר של התביעה, שהוא הפיצוי המוסכם. ביחס לכך נטען בתביעה, כי חל איחור, לפחות בביצוע התשלום שהיה קבוע ליום 09.05.10 והוא עולה על 60 יום.

ביחס לכך, בתצהיר הרשות להגן, העלה הנתבע שלוש טענות הגנה והן:

א.הכחשת קיומה של הפרה יסודית וטענה כנגד סבירות הפיצוי.

ב.קיומן של בטוחות שלא מומשו.

ג.חלקו של התובע מוגבל ל- 27.5% מסכום הפיצוי המוסכם, לפי מה שנקבע בהסכם.

הטענה שהופיעה בסיכומי ב"כ הנתבעים, להעדרה של הפרה יסודית או לחילופין, להעדר סבירות ביחס לפיצוי המוסכם שנקבע, היא טענה חסרת כל תשתית עובדתית בתצהיר. נהפוך הוא, מתוך התצהיר עולה הודאה משתמעת בקיומה של הפרה יסודית. לו רצו הנתבעים לטעון כנגד קיומה של הפרה יסודית, היה עליהם להציג את תחשיב ימי האיחור בתצהיר, כנמוך מ- 60 ובכך היתה נסללת הדרך להכרה בהגנה זו. הנתבעים לא הציגו תשתית כזו וגם בהזדמנות שניתנה להם בחקירה לא עשו זאת ולכן, יש לדחות טענת הגנה זו.

ביחס לקיומן של בטוחות – זוהי איננה טענת הגנה ראויה שכן, עצם המנעותו של התובע מלממש בטוחות שעמדו לו, אינה מקנה הגנה כנגד עצם קיום החוב לפי ההסכם וההסכם עצמו אינו מתנה ואינו יוצר זיקה בין הדברים.

נותרה אם כן, טענת ההגנה האחרונה לקיומה של זכאות מקסימאלית, בשיעור של 27.5%, לטענת הגנה זו הסכים התובע כטענה המקנה רשות להגן או לפחות הותיר לשיקול דעת ולכן, בגינה תינתן הרשות להגן. התוצאה אם כן, כי הרשות להגן, במרביתה נדחית והתובע רשאי ליטול פסק-דין בגובה 27.5% מסכום הזכאות לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

תינתן הרשות להגן על יתרת 72.5% מסכום הפיצוי המוסכם שנתבע. ביחס לחלק זה של התביעה, ישמש התצהיר ככתב הגנה ויוגש תיק מוצגים, כשלב ראשון לקראת שמיעת ההוכחות בחלק זה של התביעה.

ניתן בזאת צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים. ביצוע הצו יושלם עד ליום 15.03.12.

אני מורה על הגשת תיק מוצגים משותף, בו יאוגדו כל המסמכים עליהם יבקשו הצדדים להסתמך במהלך המשפט. הגשת תיק המוצגים המשותף משמעותה:

עריכה משותפת של כל המסמכים שבדעת מי מהצדדים להשתמש בהם במהלך המשפט, כולל נספחים שצורפו לכתבי הטענות, בסדר כרונולוגי, היינו, לפי התאריכים הנקובים בהם.

אין לצרף לתיק המוצגים עותקים של כתבי טענות או בקשות כלשהם אשר הוגשו בתיק עצמו, וכן אין לצרף תצהירי גילוי מסמכים.

המסמכים יאוגדו בתיק מוצגים אחד ויופרדו בחוצצים קשיחים.

אין לאגד יותר ממסמך אחד לכל חוצץ.

הצירוף המשותף של המסמכים אינו בבחינת הודאה בקבילות/מהימנות/רלוונטיות של המסמך או הסכמה להן, אלא נועד לצורכי יעילות בלבד.