גוברין נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בשים לב לחתימת ב"כ התובעת בסיפת הרשימה, נראה כי מדובר ברשימה המוסכמת על שני הצדדים.

ניתן בזאת אפוא תוקף של החלטה לרשימת המוסכמות והפלוגתאות מטעם הצדדים.

ניתנת בזאת החלטה בדבר הגשת תצהירים:

1. התובעת תגיש את העדויות מטעמה וכל יתר העדים בתצהירים.

2. התצהירים יתייחסו לכל אחת מהפלוגתאות שנקבעו.

3. התובעת תצרף לתצהיריה את כל המסמכים שהיא מבקשת שיהיו בפני ביה"ד.

4. א. בעל דין שלא מסר פרט בתצהירו, והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, ישקול ביה"ד לראותו כמודה בפרט שמסר לביה"ד בעל הדין שכנגד בעניין הנדון ולעניין זה לא די בהכחשה סתמית.

ב. בעל הדין שלא צרף לתצהיריו מסמך שהיה עליו לצרפו, לא יורשה להביא מסמך זה בפני ביה"ד בעת הדיון, אף לא בחקירה נגדית של עדי הצד שכנגד, אלא באישור בית הדין על פי שיקול דעתו.

5. התובעת תגיש את תצהיריה והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד תוך 30 יום.

ג. לא יוגשו תצהירי התובעת במועד שנקבע, ישקול ביה"ד לחייבה בהוצאות לטובת אוצר המדינה או ליתן החלטה לפיה לא תורשה להביא עדויות בע"פ בביה"ד ביום הדיון.

6. למועד שנקבע לדיון להוכחות, תדאג התובעת כי מצהיריה יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם, אלא אם כן יודיע הצד שכנגד שאין בדעתו לחקור את העד.

צד הנזקק למתורגמן יגיש בקשה מתאימה לבית הדין עם הגשת התצהירים.

אם לא תוגש בקשה כאמור לא יוזמן מתורגמן, ולא תהיה זו סיבה לדחיית מועד הדיון.

7. סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד לביה"ד יחד עם הגשת תצהיריו בקשה להתיר לו להעיד את אותו עד בע"פ בזמן הדיון.

בבקשה יפורטו ניסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר ותמצית העובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן.

אם תאושר הבקשה על ידי ביה"ד, על הצד לדאוג להגיש בקשה להזמין את העד ליום הדיון.

8. בקשתו של צד להזמנת עדים אשר לא ניתן להגיש את עדויותיהם בתצהיר, תידון ע"י השופט הדן בתיק לאחר הגשת התצהירים. אם לא יוגשו הפרטים הנדרשים עפ"י החלטה זו, לא יוזמן העד.

למען הסר ספק, בקשת להזמנת עדים, תוגש לאחר שייקבע מועד להוכחות.

התיק יועבר לשופט/ת לשם המשך ניהול התיק.