גואמיס נ' הייב

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי ביום 14.3.2011, ולפיו דחיתי את תביעת התובע (להלן:"המבקש") נגד הנתבע, וחייבתי אותו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.

המבקש טען כי סיכויי הערעור על פסק הדין אינם משוללי יסוד. בין היתר נטען כי טעה בית המשפט עת קבע כי הנתבע פעל בתום לב ולפיכך חלות במקרה זה ההגנות הקבועות בסעיפים 15(2) ו-15(8) לחוק איסור לשון הרע. עוד נטען כי טעה בית המשפט עת השיט על המבקש הוצאות גבוהות. כמו כן, נטען כי במקרה שבפנינו מידת ההכבדה על המבקש החייב בביצוע פסק הדין עולה במידה ניכרת על מידת ההכבדה על הזוכה אם יעוכב ביצוע פסק הדין. לגישתו, במידה והוא יזכה בערעור לאחר שפסק הדין בוצע לא יהיה ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. מכל הטעמים הלוו עתר המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי לדחות את הבקשה, אף מבלי לדרוש את תגובת המשיב, הכלל הוא שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין (ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי; תשמ"ד –1984). בעל דין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות פסק הדין באופן מיידי, גם אם בעל הדין שכנגד הגיש ערעור על פסק הדין. בהקשר זה נקבע כי על בית המשפט הנדרש לבחון את הבקשה לעיכוב ביצוע, להביא בחשבון שני שיקולים עיקריים: האחד, סיכויי הצלחת הערעור והשני, יהיה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל. (ראה לעניין זה: א. גורן "סגיות בסדרן הדין האזרחי", מהדורה שביעית עמוד 527, ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח (2) 301, עמ' 304-305 (להלן:"עניין אהרוני")).

כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין. עוד יותר נוטים שלא לעכב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי שהינו בגדר הוצאות משפט, שכן בדרך כלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בעניין פסיקת ההוצאות. בפרשת אהרוני שהובאה לעיל נקבע:

יודגש, כי כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין (ב"ש 5/88 גורן נ' מחסני ערובה, פ"ד מב(1)755; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מג(2) 172, 174; בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה, פ"ד נ(5)403, 406-405; ע"א 6197/00 פלדמן נ' שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אהרון אמינוף, תקדין עליון 2000(3) 2319; ע"א 8939/01 חפציבה בע"מ נ' אביצור, תקדין עליון 2002(1) 156); ועל אחת כמה וכמה כאשר החיוב הפסוק הוא בגין הוצאות משפט (עע"ם 790/02 קריספיל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית גת, תקדין עליון 2002(1) 152; ע"א 9304/02Jet Aviation Components & Aircraft Intrrnational Inc נ'Offshore Aviation Holdings Ltd, תקדין עליון 2002(3) 2941; ע"א 955/03 ארביב נ' שאולי, תקדין עליון 2003(2) 2049).ב

4. כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בפסיקת הוצאות ומכאן שסיכויי הערעור נמוכים, ואולי אף קלושים (ראו ע"א 733/87 חייט נ' ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ, פ"ד מג(4)768; ע"א 419/97 בנק הפועלים בע"מ נ' שפע בר- מכון תערובת בבאר יעקב- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, תקדין עליון 99(2) 1300; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה)544-543).

לעניין סיכויי הערעור – מדובר בערעור על קביעות עובדתיות של בית המשפט, כאשר על פי ההלכה, ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. על כן, ומאחר שמדובר בערעור עובדתי, נראה כי סיכויו אינם גבוהים. גם הערעור על גובה ההוצאות שהוטלו על המבקש נראים קלושים עוד יותר שכן וכאמור לעיל ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בפסיקת ההוצאות.

המבקש אף לא הוכיח את התנאי השני לעיכוב ביצוע פסק הדין ולפיו ייגרם נזק בלתי הפיך למבקש ולא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל לאחר שבוצע פסק הדין. המבקש כלל לא התייחס לטענה זו במסגרת בקשתו, ולא פירט מהו הנזק הבלתי הפיך שעלול להיגרם לו במידה ולא יעוכב פסק הדין. הטענה כי ביצוע פסק הדין מכביד על המבקש יותר מאשר על הנתבע אינה רלוונטית ואינה נכללת במסגרת השיקולים שיש להתחשב בהם עת מכריע בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת הנתבע, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: