גדר מעשה כיעור להפסד כתובה ובדין חיוב יחסי בכתובה מוגזמת

 הנדון: גדר מעשה כיעור להפסד כתובה ובדין חיוב יחסי בכתובה מוגזמת

אקדמות מילין

עניינו של פסק דין זה בתביעת האישה את כתובתה בסך 5 מיליון ש"ח.

בני הזוג נישאו כדמו"י בשנת 1994, ולהם שלושה ילדים.

בחודש נובמבר 2015 הנתבע עזב את דירת הצדדים.

ביום 27.02.18 הגישה האישה תביעת גירושין וכתובה.

הצדדים התגרשו ביום ז' באייר תשע"ט (12.05.19).

התיק מתנהל בפנינו מזה כ-3 שנים, כאשר עד לרגע זה התקיימו בפנינו ארבעה דיונים.

בערכאה אחרת מתנהל תיק רכוש, כאשר הבעל תובע הפרת הסכם המכר ודמי שימוש ראויים בגין שימושה בחלקו, וכן את חלקו בזכויות הסוציאליות של התובעת.

בעניין הדירה נקבע כי האישה רכשה את חלקו של הבעל בתשלום של 900,000 ש"ח.

כאמור בפנינו אפוא תביעת כתובה של האישה.

עיקרי טענות הצדדים

טענות התובעת

התובעת תובעת את כתובתה.

לטענתה, הנתבע אחראי על פירוק הנישואין. הוא זה שפתח תיק לתביעת גירושין עוד בשנת 2012 והוא זה שעזב את הבית, ודווקא היא זו שסירבה לגירושין וניסתה כל העת לשמור על הבית עד שכלו כל הקיצין.

לדבריה הוא אף בגד בה, לא עבד בצורה מסודרת במהלך עשרים שנות נישואיהם, ובילה חלק בלתי מבוטל מזמנו בשתיית אלכוהול והימורים.

התובעת אף הוסיפה לטעון כי הנתבע היה כופה עליה לקיים יחסי אישות בהיותה נדה, ודווקא בזמנים שהייתה הולכת למקווה הוא נמנע מלקיים עמה יחסי אישות (פרוטוקול הדיון מיום 12.02.20 שורות 220-230) משכך קולר אשמת הגירושין תלוי על צווארו.

מנגד מכחיש הנתבע את טענותיה, וטוען שלא זו בלבד שלא הוכיחה דבר בפני בית הדין אלא שאף דרישתה בבית המשפט לחלוקה לא שוויונית עקב טענותיה הנ"ל נדחתה.

טענות הנתבע